תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וכו' עד סוף הברכות יש לציין שישנו הבדל בין הברכות לבני השפחות לבני האמהות, אצל בני האמהות בין שבט לשבט ישנה פרשה פתוחה, ואצל בני השפחות בין שבט לשבט ישנה פרשה סתומה, האם דבר הוא? ואם כן מה עומק העניין בזה
באמת שאלה מעניינת, ואיני פנוי לחפש בספרי המפרשים, אבל אפש"ל בס"ד עפמ"ש מרן שליט"א בשעורו השבועי של מוצאי שבת הגדול השתא (תשע"ז) בשם הט"ז (א"ח סימן ל"ב) שכל פרשה סתומה קשורה לפרשה שלפניה ע"ש, ולפ"ז אולי י"ל שמאחר ודן נתברך שיהא "כאחד שבטי ישראל"- לכך נסתמה הפרשה בינו לבין ישכר כלומר גם הוא כאחד מהם, ואח"כ גד אשר ונפתליהם כל אחד פסוק אחד קצר ולכן הופרדו רק בפרשה סתומה, ויוסף שהיה נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו נסמך ג"כ אליהם בפרשה סתומה, ואח"כ בנימין בפ' פתוחה ככל בני לאה
ועתה י"ל פשוט יותר שכל בני השפחות הם בפרשה סתומה כשישכר מכאן ויוסף מכאן לומר שבני השפחות סומכים על שולחן בני האמהות