יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
שמענו בשיעור שאומר הזוהר הקדוש שמה שאיוב שתק, זה רק על עצת בלעם שיעץ להשליך ליאור את ילדי ישראל. אך איוב בא בעצה משלו לפרעה: לפגוע בבני ישראל כלכלית (ואכן התקבלה עצתו שהרי עבדו ישראל ללא שכר), וכן לשבור את גופם (עבדו עבודת פרך), וכך לא יוכלו ישראל להרים את ראשם ולמרוד בפרעה. לאור זאת, כיצד הפסוק מעיד עליו שהוא איש תם ירא אלוקים וסר מרע ?- ואם נענה שחזר בתשובה, מדוע איוב מתלונן שאין הצדקה לייסוריו הרבים, והרי היה יכול לענות מיד לעצמו שיש כאן "כפרת עונות" מידה כנגד מידה כדי לתקן את העצה הרעה שיעץ לפרעה על בני ישראל ?
אין איסור להעביד את העבד בפרך רק לישראל אסור להעביד את עבדו העברי בפרך ופרעה לקח את הצעתו של איוב והוסיף עליה עוד ועוד
מאת: פלוני | תאריך: י״ח בשבט ה׳תשע״ז – פברואר 14, 2017
א. למרות שאין איסור להעביד בפרך, הרי איוב יודע שמדובר בזרע מיוחס של יוסף ויעקב ובכל זאת ליבו משיאו להשיא עצה אכזרית שכזו. האם אדם כזה יכול להיקרא ירא אלוקים וסר מרע ? אדם שהוא ירא אלוקים וסר מרע היה צריך להגיד לפרעה "הם מזרע יעקב ויוסף שעשו לנו פה רק טוב, ומדוע שנתאכזר לבניהם ונכדיהם? להיפך, אנחנו חייבים רק להטיב עימם. אין סיכוי שבניהם ונכדיהם יעשו עימנו מלחמה. יש להם לב של שלום. עזוב אותם בשקט." ועדיין גם השאלה השנייה קיימת כיצד הוא מתלונן על ייסוריו מבלי להעלות על דעתו שפגע בבניו של הקב"ה ע"י עצות רעות ? ב.מה עם העצה של הפגיעה הכלכלית ? הרי מה שאיוב יעץ לפרעה זה עושק גמור. ולאור זה, השאלות שבסעיף א רק מתחזקות... בברכת התורה. חילכם לאורייתא
בעיקר הנושא היכן זה כתוב בזוהר? עה"פ הבה נתחכמה לו (שמות דף ח"י ע"א) אין כלום בפרשת יתרו (דף ס"ט ע"א) מובא רק ג' יועצים היו לפרעה. רק בשער הליקוטים למהרח"ו על איוב (פרק ל') כתב בשם המדרש שבלעם אמר להרוג יתרו לענותם ואיוב שתק וע"ז נתרעם. ע"ש וציינו ע"ז סוטה י"א ע"א וזוהר בא דל ל"ג ע"א ול"מ כלום ומ"מ שאלתך נפתרה
מאת: פלוני | תאריך: י״ח באדר ה׳תשע״ז – מרץ 16, 2017
העניין מופיע הזוהר הקדוש פרשת בא דף ל"ג ע"א. הנה הציטוט (בלשון הקודש): "וְהַכֹּל בָּא בְּדִין (אצלו). כְּמוֹ שֶׁהוּא דָּן - כָּךְ נִדּוֹן. מִשּׁוּם שֶׁאִיּוֹב מִקְּרוֹבֵי הָעֵצָה שֶׁל פַּרְעֹה הָיָה, וּכְשֶׁעָמַד פַּרְעֹה עַל יִשְׂרָאֵל, רָצָה לַהֲרֹג אוֹתָם. אָמַר לוֹ, לֹא, אֶלָּא קַח מָמוֹנָם וּשְׁלֹט עַל גּוּפָם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, וְאַל תַּהֲרֹג אוֹתָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךְ, בְּאוֹתוֹ דִין מַמָּשׁ תִּהְיֶה נִדּוֹן. מַה כָּתוּב? (איוב ב) אוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךְ וְגַע אֶל עַצְמוֹ וְאֶל בְּשָׂרוֹ וְגוֹ'. בְּמַה שֶּׁהוּא דָּן - כָּךְ נִדּוֹן. וְאַף עַל גַּב שֶׁבְּכָל הַשְּׁאָר הָיָה יָרֵא מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. ע"כ. לכן שתי השאלות עדיין נשארות בקושיא. נשמח לעזרה ליישב את העניין.
חזק וברוך הארת את עיני, וראיתי בפנים (רק חבל לא ציינת המקור מלכתחילה והייתי חוסך לנו זמן) ונ"ל שאיוב סבר שעשה בזה מצוה רבה שהציל את ישראל ממיתה, ופדה אותם בממון ויסורים, וחשב שאם יאמר לפרעה שיניח להם לגמרי לא ישמע לו ובכ"ז לפי דרגתו היה צריך לעשות אחרת (ואין כוונת הזוה"ק שהשי"ת דיבר עמו ממש, אלא שכך אמר עליו וזה מצוי בחז"ל)
מאת: פלוני | תאריך: י״ח באדר ה׳תשע״ז – מרץ 16, 2017
אדרבה, לפי המדרש המובא בספר הליקוטים למהרח"ו שיתרו פתח בעצת העינוי לישראל, כיצד ישבו מבני בניו בלשכת הגזית. וכי חוטא נשכר ?
זה ממש מה שאמר בלעם (חוץ מכבודך) הלא עמי היית בעצת הבה נתחכמה לו ועתה נתיישבת באיתן ומעוז של ישראל (לשון רש"י במדבר כ"ד כ"א) וזה כוחה של תשובה!
מאת: פלוני | תאריך: כ״ד באדר ה׳תשע״ז – מרץ 22, 2017
יישר כח כבוד הרב. חילכם לאורייתא
תודה רבה