תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

מדוע למנהג הספרדים בתפילת שחרית של שבת הנוסח ב"אל אדון" הינו "...רצון קוניהם" ןלא קונם? שלכאורה נראה כשיתוף השם ח"ו.
בלשון הקודש כל לשון רבונות (כמו בעלות אדנות אלהות ועוד) נאמר ברבים גם ליחיד, כמו ולא ישמרנו בעליו, לאדוניהם למלך מצרים, ברא אלקים לעשות, ואין בכך שום משמעות שיתוף. ולכן מכיון שמלת "קוניהם" כאן משמעותה "אדוניהם", ולא מלשון קונה ומוכר, לכן מתאים לבוא בלשון רבים.