מנהג ג’רבא ביום העצמאות.

"כיום אין מי שנוהג כך" אני לא מבין במה זה הוכחה? להיפך! ז"א שזה מנהג שצריך חיזוק ולהשיב אותו. אין זה מטרת של כסא רחמים להחיות את יהדות ספרד ומנהגיה? אם זה היה תקנת חכמינו, למה מפחדים ממה יאמר העולם? מה אכפת לנו מדעות של האחרים? ומר"ן הראש הישיבה תמיד אומר : "תלך אחר הבורא עולם, אתה תדרוך על כולם".

האם אפשר לדעת למה הגאון האיש מצליח שינה ממה שתיקנו רבני ז'רבה? אם על נס קטן עושים עד היום סעודת יתרו, על נס גדול לא כל שכן? וא"ת בגלל שיש צדדים לא טובים במדינה, הרי אין דבר מושלם! שלפני שנעצרה המגפה בטוניס, כמה מתו במגפה? וכשהקב"ה הביא 10 מכות למצריים כמה מהעם מתו במכת חושך? ואין נצחון במלחמה שאין בה מתים, ואין דבר טוב שאין בו רע. אלא הולכים על פי הרוב. לכן, הייתי מבקש בבקשה הסיבות לאמר תחנון. מצד אחד אני מיהודי קאבס, מצד שני אני תלמיד מהישיבה. איך אני אמור לנהוג? כמו מנהג אבותיי או כמו פסיקת רבותיי?

אז אחרי כמה שנים ניקרא מנהג אחרי 500 שנה שהרי שסעודת יתרו לא היתה לפני הרבה זמן?

אני מבין יותר טוב. תודה. האם האיש מצליח כתב משהו על הנושא? ונ"ל שבתשובותיו בבית נאמן ומקור נאמן שמרן מתחשב בציבור ובבעלי בתים, ואינו נותן את הסיבות והטעמים האמיתיים. בנוסף, מה שהתכוונתי אינו על חזרתו של העם לארצו(שהוא נושא בפ"ע) , אלא על הצלתם מהמוות לכל היהודים בארץ ע"י הצלחתם במלמחה. (הצלחה ניסית ומעל הטבע לכו"ע) . על נס כזה שניצלו מהמיתה לא ראוי לקבוע הלל?. ובמיוחד כשמכיררים כל התקנות הנעשות במשך הדורות כמו ע"י ר"ת ועוד שקבעו הלל על הרבה פחות מזה.

אתה מדבר על המלחמה ואני מדבר על נצחון המלחמה אשר נצחון הזה הציל היהודים בארץ משואה ע"י הארורים. ועוד שראחתי בכמה מקומות מגילת תענית שגזרו חכמים יום טוב על ניצחון על אויבים, ואביא דוגמא אחת. י"ד סיון: בארבעה עשר לסיון אחידת מגדל צר, היא קסריי מפני שלא היו יכולים לכבשה מה שהיו בה גיבורים, יום שכבשוהו עשאוהו יום טוב". ע"כ. ועש"ב.

סליחה שאני מתעקש. אבל אני רוצה להבין. א) אני לא יודע על איזה דרכים היה אפשר להקים מדינה יהודית בלי שתהיה מלחמה מהערבים נגדנו, ואני חושב שדדבר כזה. ב) אם כבודו חולק רק על הזמן בגלל החללים שנפלו, ז"א שכבודו מסכים על עת הניצחון הוא כן מסכים?

מחילה מכבודו אבל איך זה שהרב מצליח הי"ד היחידי שחזר בו לאמירת תחנון ביום העצמאות ושאר רבני תוניסיה וג'רבא נשארו במנהגם? ואף הורו לומר הלל (למשל ר' ניסים כהן זצ"ל נכדו של מוהרמ"ך בשו"ת מעשה נסים כמדומני..) האם במקרה הזה רבי מצליח אינו דעת יחיד וצריך לנהוג כשאר רבני ג'רבא ותונס (בדגש על פה בארץ ולא בחו"ל)? (במידה והיו עוד רבנים שחזרו בהם מחילה מכת"ר אשמח למקורות..)

רואים גם תמהים על מ"ש כבודו שהיה יותר טוב אילמלא לא היתה קמה המדינה שבירתה ת"א וכו' שאין אלו אלא דברי תימה היינו למרמס בכל מקומות מושבותינו בעוה"ר בין באירופה בין במקום הערבים כיום קהילות בחו"ל הולכות ונעלמות בהתבוללות קשה מנשוא הקב"ה חשב לפליטה לבית יעקב ועשה דברים על ידי חילונים כמו שאמר מרן ראש הישיבה ה' ישמרהו לעד שאם זה היה תלוי בחרדים היינו נסוגים אחור במחלוקות וכו' החילול שבת והכפירה היו גם היו בתוניס מרוקו אירופה עוד לפני שעוררו הציונים החילונים את השיבה לארץ מחלת השיגעון של ההשכלה היתה ולצערנו היתה ממשיכה ומה שקורה היום היה קורה ממילא בעוה"ר צא וראה מה היה המצב לא רק בברלין אלא אף בפולין היה מצב גרוע מאוד מבחינה רוחנית וכולם ירדו מטה מטה ולא הכל היה יפה וורוד כמו שמציירים בספרים מסויימים אין לנו אלא להשתאות מול חסד ה' העצום בלי קשר להלל או לא הלל אלא פשוט להכיר בטובה.