כתב מרן בשלחן ערוך סימן ר"ו סעיף ה': אין מברכין לא על אוכל ולא על משקה עד שיביאוהו לפניו… אבל מי שבירך על פירות שלפניו והביאו לו יותר מאותו המין או ממין אחר שברכתו כברכת הראשון אין צריך לברך. ומבואר שם בכף החיים (אות ל"ז) בשם הרב מגן אברהם דאם בירך וכיון על כל מה שיביאו לו אין צריך לברך וכו' ואם בירך בסתם כל זמן שמונחים לפניו מן הראשונים, יש בזה מחלוקת וכיון דספק ברכות להקל אינו מברך. ולכתחילה יכוין בברכה שלו לפטור כל פרי שיביאו לפניו ואז יוכל לאכול גם אם לא נשאר לפניו מהמין שבירך עליו. כל עוד שלא בירך ברכה אחרונה. וכל זה במיני אכילה והוא הדין במיני משקה שברכתם שוה אבל אכילה ושתיה שברכתם שוה כגון שכר (ערק וכל מיני משקים) ודגים שברכתם שהכל צריך שיתכוין בברכתו עליו או שיהיה בשעת הברכה שם. אבל אם לא היה בשעת הברכה וגם לא כיון עליו, אע"פ שנשאר מהמין של האוכל על השלחן והביאו לו השתיה או להפך צריך לברך עליו שנית, זה תוכן דבריו. ויש לחפש בספר ילקוט יוסף וברכת השם והלכה ברורה מה שכתבו בזה.