Loading
Menu
שאל את הרב
print
אא

אני אשמח מאוד אם הרבנים יסבירו לי את המשמרות כהונה בברכות דף י"ז ע"ב ד"ה "בד"ה ואינו וכו' והתניא..." ניסיתי הרבה זמן להבין אותו ולא הצלחתי להבין אותו בצורה שתתאים לתוס' ולהגיון. תודה רבה!!!

הרב מיכאל סגרון

זה לשון המשמרות כהונה (ברכות י"ז כמוד ב' בדיבור המתחיל ואינו וכו' והתניא): "בד"ה ואינו וכו' והתניא פטור מנטילת לולב וכו' עכ"ל. לפום סה"ד הו"מ לאקשויי האי ברייתא בפטור מנטילת לולב אברייתא בשבת מברך"
פירוש: לפי הבנת הירושלמי בקושייתו שלא סבר דהאי ברייתא איירי בחול המועד אלה ביום טוב אפא איירי, אם כן קשה על דברי הברייתא שהובאה כאן (י"ח עמוד א') שאמרה שבשבת מזמן ומברך והלא אמרינן דביום טוב דדמי לשבת בכל מילי פטור? ואם כן אין הקושיא מהא דתניא פטור מנטילת לולב, על מאן דאמר שאין לו מי שישא משאוי בלבד, אלה אכולה עלמה.
המשך לשון המשך: "ויש לומר דביום טוב כיוון דנקבל על ידי עעמין טריד מקרי"
פירוש: שקושיא זו (מיום טוב על שבת), ניתן לישב באופן אחר. שחילוק יש בין יום טוב לשבת דביום יום טוב שהותר שיקבר על ידי עממין, מקרי טרוד ופטור. אך בשבת שאסור שיתעסקו בו עממין מזמן ומברך.
המשך לשונו: "אבל למאי דקאמר שאין לו מי שישא משאו פריך שפיר דביום טוב שאינו נושא משאוי דעל ידי גויים נקבר"
פירוש: הוקשה למשמרות כהונה, אם ניתן לתרץ שהטעם שביום טוב פטור הוא משום דטריד בזה שיתעסקו בו עעמין, אם כן מה מקשה הירושלמי על מאן דאמר שאין לו מי שישא משאו, אף הוא יתרץ שהסיבה דעלה פטור ביום טוב מפני שטרוד שיקברוהו עממין?! ועל זה תירץ, שלפי מאן דאמר שאין לו מי שיא למשאו קושיא במקומה עומדת, דלפי סברתו רק אם הוא עצמו טורח בקבורת המת דהיינו נשיאתו של מת מקרי תרוד ופטור, אבל אם צריך לחפש אנשים אחרים שיקברוהו לא מקרי טרוד וחייב. ולכן מקשה הירושלמי שפיר דווקא על מאן דאמר שאין לו מי שישא מסעו, ביום טוב אמאי פטור, והלא  ביום טוב אסור לישא את המת בעצמו אלה על ידי עממין, ועל ידי עממין לא מקרי טרוד וחייב? 

(זה הפירוש של הבחור היקר מלאכי כהן נ"י)

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0 /span>
×
ArabicEnglishFrenchHebrew