טעה בקידוש שחרית
יצא ידי חובה, ואף הוציא אחרים אף שהם עומדים ע”פ הסברות שכתבו הפוסקים לגבי קידוש של ליל שבת, עיין למרן בב”י סי’ רע”א וחזו”ע ח”ב עמ’ ט”ו ואילך.
לגבי כיור לנטילת ידים ולרחיצת כלים אשר המים הנשפכים לתוכו זורמים דרך צינור לקרקע זרועה, התירו האחרונים להשתמש בו בשבת, כיון שאין המים נשפכים ישירות על הקרקע, רק נשפכים לצינור ומשם לקרקע. וגם שאינו מתכוין להשקותה, וגם שהקרקע רוויה ממים מהשימוש בימות החול (עיין בחזון עובדיה – שבת חלק ד' עמוד י' והלאה, ובמנוחת אהבה חלק ב' פרק ג' סעיף ח'). וכמדומה כל טעמים אלו שייכים בנדון זה, ולכן אפשר להקל לשתות מברזייה זו בשבת.
רק אם השתיל הוא שלו ואין הקרקע רוויה ממים, וא"כ יש לו הנאה ישירה מזה, נכון להחמיר שהוא עצמו לא ישתמש בזה בשבת (עיין במנוחת אהבה שם בהלכה ובהערה 28).
ובכל זה אין חילוק בין ברז רגיל לקולר. וגם בקולר יש אופנים שמותר לשתות ממנו בשבת, עיין במנוחת אהבה חלק א' (פרק כ"ד סעיף כ"ג).