על פי ההלכה אדם שעובר איסור שחייבים עליו מיתת בית דין, אינו חייב עד שיתרו בו שני עדים ויאמרו לו שידע שעל ידי כך מתחייב מיתה פלונית, ואם לא אמרו שמתחייב מיתה, ואפילו רק לא פירשו לו איזה סוג מיתה, האדם ההוא פטור ממיתת בית דין. ולפי זה כתבו המפרשים שקין היה נחשב כמו שוגג, מאחר והוא הרומח הראשון, ולא ידע לפני כן דין הרוצח.
ועוד כתבו המפרשים, שרצה ה' ללמד עד כמה גדולה התשובה, שגם אם היא נעשית מיראה ועל עוון חמור כל כך ובמזיד, מועילה התשובה להגן עליו, על אחת כמה וכמה השב מאהבה ומכל הלב.
ועוד סיבה אחרת, מאחר ואז לא היו עוד בעולם כי אם אדם וחוה וקין, רצה ה' יתברך שלבינתיים יתיישב העולם "כי לא תוהו בראה לשבת יצרה", ואח"כ נולד שת, ובמבול הכרית ה' את כל זרע קין ונשאר רק נח מזרע שת. ונמצא שאכן קין בא אמנם על עונשו לגמרי, רק באיחור כדי שיתמלא רצונו יתברך.