בפרשת וישלח כתיב "ויחץ את העם אשר אתו את הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות". מדוע לא חצה גם את החמורים?
כיוצא בזה יש לשאול גם על מה שכתוב בתחלת הפרשה "ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה" – למה לא הזכיר בקר? ואולי כתב בקר בהמשך, וגילה על ההתחלה, וכתב חמורים בהתחלה וגילה על ההמשך. ובא זה ולימד על זה.
ואולי יש לומר עוד, שהחמורים עשויים בעיקרם לרכב עליהם, או לשאת משא, וממילא בהחלק בני אדם, מימלא נחלקו גם החמורים שעמהם. ועדיין צריך עיון.
שוב מצאתי בשם ספר "שם משמואל" (בנו של הגאון בעל אבני נזר מסוכוטשוב), שכתב הטעם שלא חצה את החמורים מפני שמרמזים למלך המשיח, וכשהאדם בהכנעה אין לו לירא משום מזיק וכוחות חיצוניים. ובספר נתיב ישר כתב להיפך, מפני שקליפת החמור קשה מאוד (עיין פסחים מט:), ורצה יעקב אבינו להראות שאינה חשובה בעיניו כלל.
Google