קדיש בשנה הראשונה לפטירת הורה

לא ראוי ללומדה לפני ואף אם סיים את כל הש”ס. ומרן ראש הישיבה זצ”ל היה מורה במקרה כזה שאחרי סגירת התנאים ומסיבת הוורט יתחיל בלימוד מסכת זו, ומ”מ היה אומר שסיום הש”ס יכול לעשות גם קודם שלמדה, ונימוקו עימו כי זה כל אשר יכול ללמוד כעת. ולא גרע ממי שסיים את התלמוד ולא למד מסכת כלים וכו’, שחשיב שפיר סיום הש”ס.

אין הדבר כדאי, כי יתכן ובפסיעות של סוף קדיש תתקבל הם נחשבים פסיעות של החזרה (עי’ בשו”ת יבי”א ח”ה או”ח סי’ ט)

עושה אזכרת האחד עשר בתום אחד עשר חודש, ומפסיקים אז שבוע מלומר קדיש.

כ”כ הרמב”ם בסוף ספרו משנה תורה בהלכות מלכים פי”א ה”ג. ע”ש.

שמות מצויינים, כל שלא קוראים על שם אנשים שנפטרו בקיצור ימים ושנים/עריריים/ללא בת זוג/מזלם רע מעבר לרגיל, וכדאי להקדים את השם ישראל.

בגמרא ברכות נז. מבואר שהרואה נחש בחלומו פרנסתו מזומנת לו ואם נשכו נכפלה פרנסתו ואם הרג את הנחש אבדה פרנסתו. כי הנחש מזונו מצוי לו תמיד שנאמר “עפר תאכל כל ימי חייך” .

ואפשר שגדול וצבעוני שראיתם בחלום פירושו שהפרנסה תהיה בשפע גדול ומכיוונים שונים.

בערב חג מותר.

הפוסקים לא חילקו בין נשים לגברים, ולא שמענו כל יחלוק בזה. ואדרבה בספר יעלה הדס הכולל מנהגי תוניס כתב (פרק כג סעיף כד) שגם באיש הפסיקו לומר קדיש אחר עשרה חודשים וחצי עיין שם המקורות לזה, ומפסיקים עד שבוע של פקודת סיום הי”ב חודש.

בכל אופן, קדיש על ישראל אחרי למוד אין נכון להפסיק מלאומרו כלל, עיין בשו”ת רב פעלים ח”ג (חיו”ד סי’ ל”ב), ובספר זכרי כהונה ח”א (מערכת ק’ אות ז’), ובספר חזון עובדיה אבילות חלק א’ (עמ’ שלו).

סעודת האזכרה החשובה ביותר, אף שיש שעשו את האחד עשר חודש יותר גדולה ומטרתם כדי לפרסם שמפסיק לומר קדיש, ואין מחזיק את אביו לרשע, מ”מ לפי האמת אזכרת השנה צריכה להיות יותר גדולה, שאז יש לו דין בשמים.

לגבי סיום מסכת, יש בדבר מעליות לעילוי נשמת הנפטר, והדבר מבורך.

א. כל תנאי שבממון תנאו קיים, אא”כ יש לי אומדן דעת שלא אכפת להם בזה. לכן אם הם מקפידים שידווחו על שתי התאונות כל אחת בנפרד (שכך ידעו שהוא “מועד” ולא חד פעמי, ויעלו לא את הפרמייה) הדבר אסור.

ב. לא כלכך הבנתי, למה דורש סכום גדול מאד על הפנסים, אם העלות פחותה בהרבה (כמו שנראה מדבריו) ועדיף שילך למקום אחר שיקחו ממנו המחיר הרגיל.

ולעיקר השאלה, היא כנ”ל שכל תנאי שבממון תנאו קיים, אא”כ יש אומדן דעת שלא אכפת להם בזה. כל שאל אכפת להם על מה ישלמו את הנזק של הפנסים, אף שיצא לדברים אחרים, הדבר מותר.

לכתחילה יש להפקיר את המקום לפני שתטיל ביצים. ובדיעבד בדורנו שאין אנו רגילים ביונים ואין אנו רוצים בליכלוכם יש אומדן דעת שלא כיון לזכות בהם. עי’ ויען שמואל חלק ז סי’ כה.