ויכוח בין בני זוג בנוגע למלחמה

מתוך הסיפור נשמע שאשתך לא הבינה את דבריך כראוי והיה נשמע לה שלא כ”כ אכפת לך מהחטופים, מה שלא התכוונת באמת אלא רק מה עדיף חיילים או חטופים, אלא שכאשר היא שאלה מה היית עושה אם אני הייתי שם, בזה היא כמעט רשמה נצחון כי בודאי שתאמר שהיית נוהג אחרת, אבל אתה לא רצית שהיא תנצח בוויכוח אז אמרת שלא היית נוהג אחרת, או אפשר שהשיקול היחידי שלך לומר את האמת שזה לא משנה מי נמצא שם.

כך או כך זה טעות.
בשביל לנצח בוויכוח לא פוגעים באשה, כדאי לך לסגת אחור לגמרי מעמדתך (אף אם עדיין אתה חושב שאתה צודק), ולא לפגוע בה כך. וכן גם אם השיקול היחידי שלך הוא לומר את האמת, הרי למדנו בתורה שמותר לשנות מהאמת מפני שלום בית, ואם כן היה מותר לך לשקר ולומר שאם היא היתה שם לא היית חושב ככה.

איך לתקן? קודם כל לעתיד לא לחזור על טעות כזאת לעולם. ולעבר תוכל ללכת אתה לאיזה טיול או סיבוב, ושתראה שהאוירה רגועה ושמחה תאמר לה שחשבת עוד פעם והיא צודקת בכל מה שהיא אמרה, ובטח שמה שאמרת שגם אם היא היתה שם היית נוהג באותה צורה זה היה טעות, ורק בשביל שלא רצית להפסיד בוויכוח אמרת כך, אבל עכשיו שאתה חושב בהגיון היא צודקת.

בהצלחה.

איני מכיר מנהג כזה, ואף במנהגי תונס לא מצאתי, ויתכן שבמשפחה נהגו כן.

ומכל מקום מכיון שנהגו ויש בזה סימן טוב כדאי מאוד להמשיך במנהג זה, בפרט שמן הסתם הוא חשוב לאשה ועושה לה נחת רוח. ואפשר אולי למצא פתרון אחר לשמירת הטריות, כגון לשים בקופסה ששומרת טריות (יש כאלו מיוחדים ללחם).

לענ”ד להביא את השאלה כך למוה”ר צמח שליט”א לא כ”כ יעזור, הרי הרב צריך לשמוע קצת יותר פרטים, יותר טוב שתתקשרו אליו למשרד בשעות 17:00-18:30 בדרך כלל הוא נמצא ויכול לענות. מס’ טלפון 03/6767163 שלוחה 810.
ודרך אגב אף שלא נשאלתי אולי יהיה לתועלת, הרבה פעמים האשה עייפה וחלשה מבחינה פיזית ואין בכחה לסדר את הבית, ואף הבעל לא תמיד שם לב עד כמה אשתו חלשה… וכל שכן מבחינה נפשית, אם אינה מקבלת את היחס והאהבה שהיא צריכה אותם, גם כח פיזי אין לה להשקיע בבית ועוד.

קוה אל ה’, חזק ויאמץ לבך, וקוה אל ה’.
אחי היקר! כואב הדבר, כל משפחה שמתפרקת הוא צער גדול, להורים, לילדים, וגם להבדיל להקב”ה עצמו כביכול, כי הוא בצער גדול מענין כזה.
אבל קשה לעזור מרחוק וכשלא נמצאים בענין, לדעת את הסיבות וכו’
אני מניח שהלכתם למבינים ולמי שיכול לעזור.
אם עשיתם הכל, הנח את הענין.
רק זאת אומר, אם הדבר תלוי בידך, עשה הכל שלא תתפרק המשפחה, ואפילו אם אתה צריך לוותר, ולוותר ולוותר.
כי הכל כדאי, כדי להשאיר משפחה שלמה. וזכור עוד מקרא שכתוב “ברצות ה’ דרכי איש, גם אויביו ישלים אתו” – ואויבי איש אנשי ביתו. עשה תשובה אמיתית, ואולי יעזור.
ואם אחר הכל, אתה רואה שאין מה לעשות. תקבל גם את זה, כי הכל ממנו יתברך לטובתו של האדם, אם לכפר עוונות, אם לתקן מה שבעבר, ואי אפשר לידע חשבונות שמים.
חזק עצמך ואל תפול ברוחך, וה’ יהיה בעזרך.

שמעתי ממור אבי הגאון הרב צמח שליט"א  שאין לעשות כך   מאי דסני עלך לחברך לא תעביד

יש להוסיף על כך כי לכל אדם יש חסרונות ויתרונות  ואם אדם נפגש עם שתיים בו זמנית הוא יהיה מבולבל ולא יוכל להחליט נכון

שואל יקר!

הנה מדבריך נשמע שהנך יודע את גודל מעלת הזכות להביא ילד יהודי לעולם וכמו שאמרו ביבמות (ס"ב ע"א) שדבר זה מקרב את הגאולה שאין בן דוד בא עד שיכלו הנשמות שבגוף, ע"ש ברש"י, ובפרט כשגדל בדרך התורה והמצוות לעבודת השי"ת וליראתו שכל מצוה ומצוה שיעשה הילד הזה הוא ובניו ומשפחתו וכל מי שיושפע ממנו לעבודת השי"ת הכל נזקף לזכות האב וכענין שאמרו (סהנדרין ק"ד ע"א) ברא מזכי אבא, שכיון שבן זה בא על ידו לעולם ובלעדיו לא היה מגיע, השי"ת מחשיב כל מצוותיו גם לזכות האב, ולא עוד אלא שכל הדורות הבאים שיבואו מילד זה ג"כ נזקפים לזכותו הם ומצוותיהם וכל ההשפעות שיבואו מהם, עי' ברש"י (בראשית ד', י') קול דמי אחיך, דמו ודם זרעיותיו, ומידה טובה מרובה ומכופלת ממידת פורענות פי כמה וכמה. אלא שהשאור שבעיסה הוא יצר הרע כדרכו נכנס ומתערב בכל דבר מצוה, ומחליש את האדם בעיניו, ומראה לו שאינו יכול לעמוד בעול החזקת עוד ילדים מצד כוחות נפשו וגופו ומצד פרנסתו. ושוכח שפרנסת האדם וכוחותיו מן השמיים הם, ומידת צערו וקשייו גם הם נקצבים מן השי"ת. ומי שהביא לו את ילדיו הוא גם יביא את מזונותיהם, וגם את הכוחות לגידולם. והקושי והצער אינם תלויים בזה כלל.

ואם מצד שדואג האדם שלא טוב לילד להוולד בבית זה מכל מיני סיבות, הרי זו טעות ברורה, שבודאי הגמור שהשי"ת קובע לכל אחד ואחד את מקומו שלו שרק שם ימלא את תפקידו אשר בשבילו נברא. וכאומרם ז"ל (נדה דף ט"ז ע"ב) אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו, ונוטל טפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו רבש"ע טפה זו מה תהא עליה, גבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני, וכו'. וכ"ש שקובע לו השי"ת היכן להיוולד ולאיזה הורים, ולאיזו משפחה. ועתה כמה על האדם לשמוח שבחר בו השי"ת וזיכהו להיות שותף עמו כדאמרינן התם (דף ל"א ע"א) שלשה שותפים באדם, הקב"ה אביו ואמו וכו'. ומי שבחר בו המלך להיות שותף עמו כמה מאושר הוא. ובפרט שזוכה לגדל את בן המלך, שכל ישראל בניו של השי"ת הם, כמה עליו להודות לו על זה.

וע"ע במסכת יבמות (דף ס"ב ע"ב) רבי יהושע אומר נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו, היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שנאמר וכו', ע"ש ברש"י. וכן פסק הרמב"ם (פט"ו מהלכות אישות הלכה ט"ז) וכתב שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם. וע"ע בספר הקדוש פלא יועץ (ח"ב ערך פריה ורביה), שהאריך בענין זה, וכן במאמר בנין הבית בסוף קונטרס אמרות טהורות , שגם כן הרחיב בזה.

חזקו ואמצו, ותודו להשי"ת על הזכות הגדולה הזו.

והשי"ת יתן לכם כוחות ויברך אתכם בכל מילי דמיטב אכי"ר.

נ.ב. כמובן שאם יש בעיות ספצפיות כדאי לגשת ולהתייעץ ולטפל בהם.

לא לספר לבעלה, 

להביא לה ספר "זכ"ו מהרב נחום דיאמנט, ואז תדע ותבין מה עליה לעשות. 

ידי היקר יש לשדל את האשה ולהסביר לה את גודל איסור שיש בשז"ל, ולבקש ממנה לפחות להיות איתה בזמן מינימלי ביותר כדי זמן קיום המצווה כרגיל בלבד, ובלי להכביד עליה וגם אתה תשדל כמה שפחות להכביד עליה, ויחד עם זאת להשתדל לעזור לה כמה שיותר ביחוד בזמנים אלו

ולעצם השאלה, התשובה היא ברורה – אין שום היתר להוציא ז"ל בשום זמן ובשום אופן

ולגופם של דברים נראה מתוך שאלתך שישנם רק שני אפשרויות או לשמש בהיתר או להוציא שז"ל באיסור

אך דע לך לחבר יקר! שישנה אפשרות טובה מכולם שבה תגיע לסיפוק רוחני שעולה על כל הנאה רגעית איזו שתהיה, והיא להרגל את עצמך להתגבר ולשלוט במצב ולא להפוך לעבד היצר הרע שיהפוך אותך לכל משחק כרצונו.

הדבר ידוע שישנה בחירה לאדם בכל מעשה שעושה והוא זה שמחליט אם לעשות כך או כך, מה שלא כולם יודעים שאותו כוח בחירה נמצא באותה רמה גם במחשבה וגם ברגשות יש בכל אדם כוח- אם ירצה להחליט על מה לחשוב ואיזה מחשבה לסלק מראשו, וכן האם להרגיש שמח או עצוב בעל תאווה או מרוצה ושבע, הכל תלוי בבחירה של האדם וכמה שהוא מאמין בכוחותיו

רוב ככל המצוות שנתן לנו הבורא תכליתן היא לתקן את מידותינו ולרומם אותנו לדרגה שהנשמה הרוחנית שנתן לנו היא זו שתמשול על הגוף הבהמי שמחובר אליה ולא להיפך ח"ו וככל שאדם מקפיד ומתגבר על רצונותיו הגופניים כך הוא מרומם את עצמו ואת נשמתו, והשמחה והסיפוק שיש בהתגברות הם ההנאה האמתית לאדם בעולם הזה ובעולם הבא. אין דבר שיותר משמח את האדם מאשר להיות בן חורין המשוחרר מכל עול אלא עושה רק את  מה שנראה לו והוא לא עבד לתאוותיו ואין עול כבד מאשר עול התאווה שאדם שלא מתגבר עליו לא יכול שלוט בעצמו וככל שיספק את התאווה כך היצר יגדיל את שליטתו על גופו של האדם עד שמגיע למצב שכבר אינו מסוגל ללא אותה תאווה מה שאינו נכון כלל

לסיכום! בידך הדבר להחליט האם אתה בוחר להיות מלך על רצונותיך ותאוותיך ואתה מחליט מה אתה עושה ומה לא או שלהיות עבד עבדים ליצר הרע בלי יכולת להתגבר עליו שכל כוונתו שתהיה בידו כחומר ביד היוצר ואל תחשוב שאם תתגבר עליו ככל שהזמן יעבור יהיה לך קשה ולהיפך ככל שיעבור הזמן כך יקל עליך ותראה איך אתה מסדר גם בלי זה ואז תרגיש את ההנאה והסיפוק שאתה משוחרר ולא זקוק לשום תאווה בשביל שמחת חיים

ואדרבה זו ההזדמנות שנתינה לך עכשיו שבה תוכל אומנם לא מרצונך להתרומם ולעלות ברוחניות ולסגל לעצמך שמחת חיים אמתית שאינה תלויה בתאווה כזו או אחרת.

ואגב אולי בגלל שזה כ"כ קשה לך זו הסיבה שזמנו לך מן השמים ניסיון כזה כדי שתתקן מצוה זו ולא תקשה עליך יותר ולכל תגרום לך להבין שאתה הוא השליט על היצר ולא להיפך

ולעט עתה תזכור שזה פסיכולוגי וברגע שתחליט שאתה לא נכנע לזה ברגע כמימרא תיעלם התאווה והגע עצמך כיצד כולם מסתדרים מלאחר הלידה עד שנטהרת כחודשים בערך

ועצה זו הועילה גם לאנשים העובדים למחייתם ואינם מגדולי הדורות אלא אנשים כמונו ועזר להם בצורה מצוינת

לך בכוחך זה ותעסיק את מחשבתך בדברים אחרים ואל תשב בטל כי השעמום מביא לידי חטא, וכמובן להתרחק מכל מיני מראות ודברים אסורים המעוררים את יצר התאווה בהצלחה רבה

חזק ואמץ

אשה נשואה פטורה ממצות כיבוד הורים בכל דבר שמפריע לבעלה, אבל אינה רשאית חלילה לזלזל בהם וכדומה. ולכן כל עוד שאת שומרת על כבודם ועושה מה שאת יכולה, אין זו אחריותך לרגשותיהם אע"פ שהם מוצדקים מאד.

ההורים אינם מחוייבים לסייע לילדים בקניית דירה וכדומה, בפרט כאשר מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם זאת. בודאי ובודאי שאסור לדרוש מהם או להתלונן ולכעוס אם אינם מוכנים לעזור לנו.

איני יודע אם בעלך מייחס חשיבות לדעת תורה ויסכים לדבר עם רב על כך ולקבל את דברי הרב. אם יש סיכוי סביר לזה, אפשר להעביר אלינו את מספר הטלפון האישי שלך כדי שנברר איך נוכל לעשות זאת. אם הבעל הולך לשיעורי תורה וכדומה ויש רב שהוא שומע ממנו ומעריך אותו, כדאי לנסות לפנות אליו כדי שינסה לסדר את הענינים. גם ההורים שלו יתכן שאם יבינו ממך את המצב יתערבו בענין וישכנעו אותו להפסיק מדרישותיו ולשנות את התנהוגותו.

אפשר לנסות בדרך טובה, להסביר את הקושי שלך ושל הילדים, אולי זה יעורר את רחמיו אע"פ שהוא מאד כועס.

אם כל האמור לא עוזר, תנסי לומר לו שגם את לא רוצה ללכת להורים שלו, כי לא שייך להתנהג איפה ואיפה בן המשפחות. יתכן שאם יראה שאת נחרצת בזה יסכים ללכת גם לבית הורייך, ומתוך שלא לשמה יבוא גם לשמה. כל זה בתנאי שאין חשש גדול שהמצב יחמיר ויחריף.

אם אין עיקר מטרת החזקת הטלפון הלא כשר אלא בשביל שיחות טלפון וכדו’ ולא שרגיל מידי פעם ח”ו להכנס למקמות טומאה,

אף שבודאי שאין להתקרב למכשיר זה והרחק עצמך מן הנסיון ובפרט בדבר שאסרהו גדולי ישראל מ”מ מותר לתת לו את הכרטיס שלו לאב שישלם חובתיו על הפלאפון, בפרט שיש כאן מצוות כיבוד אב וגם חשש לחילול השם, ולאט לאט ישתדל להשפיע על האב בפה רך, שכדאי ונכון וחובה לשמוע לגדולי ישראל שאסרוהו, ובקלות עלולים ב”מ ליפול לבור טומאה עמוק, ויש עלונים מיוחדים על כך  עם סיפורים מסמרי שיער, עד כמה יש כאלו שבטעות הציצו ונפגעו וירדו מהדרך ב”מ והבא ליטהר מסייעין בידיו