מותר וכמבואר בשולחן ערוך וכן פסק הרב עובדיה זצ”ל  — עם זאת לא נעלים שמנהג ג’רבא להחמיר . אך אינך רוצה להחמיר אינך מחוייב.   אבל יש עוד הרבה זמן מהיום עד יז בתמוז תשתדל למצוא אולם לפני יז בתמוז

צריכים להרשם ברבנות ולהינשא זה לזה כדת משה וישראל בטבעת קידושין וחופה וכל תהליך של זוג רגיל.

שיעשה אבי הכלה גיור מחדש ויקבל עליו עול תומ”צ

קראתי את כל הסיפור, ואני רואה את הדברים בצורה שונה: בהתחלה הוא באמת רצה, והראיה שרצה לסגור וורט, ועד שאת הספקת להחליט הוא הסתפק מכל סיבה שהיא שלא עלתה לו לפני (וא”א לדעת מה הסיבה, להרבה אנשים יש מחשבות משונות ושטויות בראש), אבל לא התכוון כלל לעשות בזה גניבת דעת. ולכן אינך צריכה להקפיד עליו כלל, ואין ענין להתקשר או לומר לו משהו, פשוט לסלוח ולשכוח מכל הקשר שהיה ביניכם, ובלב טהור ונקי להתכונן לקראת הזיווג האמיתי שלכם שיבא בקרוב בעז”ה.

לגבי המתנות אם צריך להחזיר, יש דיון בזה בש”ע (אה”ע סי’ נ’ ס”ג). אך צריך להבין באיזה מתנות מדובר, הרי בדרך כלל אין נותנים מתנות לפני הוורט. ואם הכוונה לאיזה אוכל או שתיה שהוא קנה לפגישה, זה לא נקרא מתנה אלא דרך נימוס שאנשים יושבים יחד מביאים משהו לאכול, ולכן א”צ לשלם ע”ז כלל. ואם הכוונה למתנה אחרת נא לפרט לנו. (אחרי הפסח, כי האתר יהיה סגור לשאלות עד אחרי הפסח).

לענ”ד להביא את השאלה כך למוה”ר צמח שליט”א לא כ”כ יעזור, הרי הרב צריך לשמוע קצת יותר פרטים, יותר טוב שתתקשרו אליו למשרד בשעות 17:00-18:30 בדרך כלל הוא נמצא ויכול לענות. מס’ טלפון 03/6767163 שלוחה 810.
ודרך אגב אף שלא נשאלתי אולי יהיה לתועלת, הרבה פעמים האשה עייפה וחלשה מבחינה פיזית ואין בכחה לסדר את הבית, ואף הבעל לא תמיד שם לב עד כמה אשתו חלשה… וכל שכן מבחינה נפשית, אם אינה מקבלת את היחס והאהבה שהיא צריכה אותם, גם כח פיזי אין לה להשקיע בבית ועוד.

א. בשו”ת בית נאמן (ח”א חאה”ע סי’ א’) האריך מרן שליט”א שאין להשבע שבועה זו, ושם (עמ’ ת”ו ת”ז) הביא שמנהג תוניסיה לא להשבע בכתובה. ע”ש.

ב. גם אצל התוניסאים נוהגים לברך גם שלא בבית החתן. וכתב ע”ז באורך הרב תומר בוכריץ שליט”א בספרו למען ידעו דורותיכם ח”ג (קובץ מנהגי ג’רבא ודרום תוניסיה), ושם ביאר גם שאין לחשוש בזה לסב”ל, ושכן דעת מרן ראש הישיבה שליט”א.

סגולות יש הרבה וכדאי לעשותם, אך פעם שאלו את מרן שליט”א וענה: האם נסית לקרוא תהלים בהשתפכות הלב? וזה הסגולה הטובה ביותר ליצור קשר של קיימא עם הקב”ה ולהתפלל אליו מכל הלב.

גיל 21 וחצי זה גיל די צעיר ואין צורך להלחץ, בעז”ה תמצאו בקרוב ובקלות.

לגבי העגילים, קשה לקרוא את מחשבות הבחורים אם זה כ”כ מעניין אותם או לא, וכיון שהמראה הכללי הוא לא מוזנח, לא נראה לי שיש כ”כ קפידא בדבר, אך מצד אחר אני חושב שכדאי לעשות כי לאחר החתונה כאשר הבעל יבקש (וסיכוי רב שהוא יבקש…) תצטרכו לשים, אם כן כדאי כבר מעכשיו להתרגל.

כל החשש הוא דוקא במי שהתאלמנה פעמיים, וגם זה דוקא כאשר שני בעליה הראשונים נפטרו במיתה חטופה בסמיכות לחתונה, אבל אם אחד מהם היה זקן ומת מיתת עצמו, או שימי נישואיהם האריכו, זו דרך העולם ואין כאן חשש. עיין באבן העזר בפתחי תשובה (סי’ ט’ סק”ב). יש חוששים לשאת אלמנה כלל עפ”ד הזה”ק, אך יש מפקפקים בחומרא זו, שאינה אלא תוך י”ב חודש מפטירת הבעל. ועכ”פ בספרי רבותינו המקובלים הובאו תיקונים פשוטים כדי להתיר הענין בלי שום חשש, בספר אמת ליעקב ניניו הביא תיקון ממרן הרש”ש זיע”א, ומרן הגרי”ח בספרו לשון חכמים (ח”ב סי’ ט’) הביא תיקון נוסף. [ומצורפים כאן].

לא תמיד תקשורת טובה מראה על כיון חתונה, לצערנו הרבה פעמים הגבר אפילו לא מתכוון לזה. [ובדרך אגב קשר כזה שנוצר בסתם אינו מותר ע”פ ההלכה]. גם לא תמיד תקשורת טובה לפני החתונה מראה שכן יהיה גם אחרי כידוע ומפורסם.

ומכיון שהבחור גרוש פלוס (ילדים?) לא כ”כ מומלץ עד שלא נבדק היטב, לכן אפשר שמשמים עצרו את הקשר הזה, ולדעתי לא כדאי לנסות לחדש אותו אא”כ הוא ירצה, וגם אז לא להזדרז לקחת, אלא לבדוק היטב למה הוא התגרש וכו’.

אם הדברים לא ברורים או שיש לכם עוד צדדים בענין תוכלו לשלוח שאלה שוב.

נאמר בפרשת כי תצא (כ”ד ט”ו): לא יומתו אבות על בנים וגו’ איש בחטאו יומתו. אין אדם נענש לא בעוה”ז ולא לעוה”ב חלילה, בעוונותיהם של אחרים. מ”מ נצטוינו בפרשת קדושים (י”ט י”ז): הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. ואמרו חז”ל (שבת דף נ”ד ע”ב): כל מי שאפשר לו למחות באנשי ביתו ואינו מוחא נתפס על אנשי ביתו וכו’ (ומאמר זה נכלל בכוות הפסוק ולא תשא עליו חטא). לכן צריך לשקול ריוח מול הפסד, כי כמו ששאלת בדורנו קשה מאד למצוא בחורה צנועה כנדרש, ומאידך מזה הטעם ממש ראוי שאדם לא יתעכב בשידוכין כי הנסיונות אינם מתמעטים. אלא הראוי לענ”ד לחפש בחורה שצנועה יותר מהרמה הממוצעת בציבור, ואחרי החתונה ועשית כחכמתך לשכנע אותה בדרכי נעם ובשום שכל להוסיף מעט מעט בצניעות. אם תשמע – מוטב, ואם לא – כבר אינך בכלל מי שאפשר לו למחות.

בהצלחה.