אכילת בשר בתשעת הימים בסעודת ברית יצחק

גם המחמירים ברחיצה, מודים להקל לרחוץ במים קרים (כן דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל).
ואין בזה חילוק בין תלמידי ישיבה לאחרים (אלא שבתלמידי ישיבה יש חשש חילול ה’ אם לא יתרחצו).

ראוי להחמיר ולהמנע מקניה זו (ואפילו אם היא מתבצעת בהזמנה טלפונית)אלא א”כ מדובר על קניה בהזדמנות מיוחדת. או שהדבר אינו סובל דיחוי

נכון מאוד, וכן הארכתי בזה במקום אחר שדוקא באופן זה יש להקל

למנהג הספרדים אין איסור להסתפר בתשעת הימים רק בשבוע שחל בו ת”ב, וממילא השנה אין איסור כלל. [אך כדאי להחמיר כמנהג האר”י מי”ז תמוז].

אמנם יש חשיבות גדולה לסעודת ברית יצחק, אך לדעת פוסקים רבים אין לה דין “סעודת מצוה” לכן אסור לאכול בה בשר.

עיין למוה”ר הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ”ל בספרו נפש חיה (מערכת התי”ו אות כ”ח) במהדורא החדשה, ובמהדורא ישנה שיירי הנפש מע’ ת’ אות י”ב) שמנהג גאבסהיה לאכול עוף במוצאי ת”ב, ומי שמשפחתו נהגו לאכול יכול לאכול.
ע”ש. ובעלי הדס (פרק י”ד אות כ,ז) כתב ששמע בירור שכן נהגו בגאבס אבל לא בבשר אדום רק בעוף. ע,ש. וע’ בגאולי כהונה (מע’ תי”ו אות ג’) שמשער שכן היה מנהג קדום בג’רבאואח”כ נהגו להחמיר. ע”ש.

• ענין השחיטה אחר חצות ט”ב היה נהוג בהרבה קהלות, וע’ בעלי הדס (שם אות כ”ד) שמנהג זה היה עוד בימי הגאונים.
• מי שנהג לאכול, ורוצה כעת לימנע, אינו צריך התרה, כי המנהג הוא רק שאין בזה איסור, אבל לא אמרו שיש בזה מצוה, ולכן מי שנמנע אשריו.

מותר לעבוד בתשעה באב להאכיל ולהשקות את התינוקת, אך לא לשיר להם שירי שמחה.

ברוך השם אינה חולה, ולכן לא שייך בה ההיתר לבלוע הכדור עם מעט מים (עיין בש"ע סימן תקנ"ד ס"ו) אלא היא צריכה להתרגל בימים שלפני ט' באב לבלוע כדור בלי מים כלל, (עיין אמת ליעקב קמנצקי שם). ואם קשה לה מאוד יש להקל לבלוע את הכדור בצום, ע"י שתייתו עם משקים מרים (כגון תמצית תה מרוכזת מאוד ללא סוכר) עיין כתונת יוסף סימן ד' והובא בעיקרי הד"ט סימן כ"ט אות ל"ו ובכה"ח אות ל"ד) 

מצוה לאכול בשר בשבת וכמ"ש הרמב"ם (פ"ל מהלכות שבת ה"י).
ואסור לנהוג מנהגי אבלות על החורבן בשבת, לכן גם אם נהג כך א"צ התרה, ואדרבה מצוה לבטל מנהו ולכבד ולענג את השבת וכמ"ש וקראת לשבת עונג.

הרב בן איש חי לא כתב (כמו שמעתיק כבוד תורתו) לפשוט וללבוש ולחזור ולפשוט כמה פעמים, אלא כתב כן רק פעם אחת (כנראה בזמנם היה די להחליף בגד אחד באמצע השבוע). וכוונת מרן ראש הישיבה נר"ו לעיקר הרעיון – שמועיל ללבוש את הבגדים מעט, וזה אכן מופיע בבן איש חי שם, אבל הפרטים הם בתוספת נופך ממרן נר"ו עצמו, וכמו שהדבר פשוט שלהדליק מזגן בחדר לא מופיע שם בבן איש חי, אלא הוא תוספת של הרב נר"ו.