המנעות מאכילת בשר בשבת כאבלות על חורבן בית המקדש

גם המחמירים ברחיצה, מודים להקל לרחוץ במים קרים (כן דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל).
ואין בזה חילוק בין תלמידי ישיבה לאחרים (אלא שבתלמידי ישיבה יש חשש חילול ה’ אם לא יתרחצו).

ראוי להחמיר ולהמנע מקניה זו (ואפילו אם היא מתבצעת בהזמנה טלפונית)אלא א”כ מדובר על קניה בהזדמנות מיוחדת. או שהדבר אינו סובל דיחוי

נכון מאוד, וכן הארכתי בזה במקום אחר שדוקא באופן זה יש להקל

מסתבר שיכולות לאכול מהטעם שכתבת, ובפרט שבעיקר הדין נראה שמרן הגרע”י זצ”ל חולק. עיין חזו”ע שבת ח”ב(עמ’ שצ”ד בהערה).

אין חילוק.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1105).}

אפשר לעשות סעודת סיום מסכת בשילוב עם סעודת שבת ואין בזה משום מצוות חבילות חבילות כיון שסעודת הסיום אינה חובה.

חשוב מאוד להוסיף מאכל מיוחד בשביל שיהיה ניכר סעודת הסיום, ואין בעיה לומר את ההדרן והקדיש באמצע הסעודה.

למנהג הספרדים אין איסור להסתפר בתשעת הימים רק בשבוע שחל בו ת”ב, וממילא השנה אין איסור כלל. [אך כדאי להחמיר כמנהג האר”י מי”ז תמוז].

אמנם יש חשיבות גדולה לסעודת ברית יצחק, אך לדעת פוסקים רבים אין לה דין “סעודת מצוה” לכן אסור לאכול בה בשר.

עיין למוה”ר הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ”ל בספרו נפש חיה (מערכת התי”ו אות כ”ח) במהדורא החדשה, ובמהדורא ישנה שיירי הנפש מע’ ת’ אות י”ב) שמנהג גאבסהיה לאכול עוף במוצאי ת”ב, ומי שמשפחתו נהגו לאכול יכול לאכול.
ע”ש. ובעלי הדס (פרק י”ד אות כ,ז) כתב ששמע בירור שכן נהגו בגאבס אבל לא בבשר אדום רק בעוף. ע,ש. וע’ בגאולי כהונה (מע’ תי”ו אות ג’) שמשער שכן היה מנהג קדום בג’רבאואח”כ נהגו להחמיר. ע”ש.

• ענין השחיטה אחר חצות ט”ב היה נהוג בהרבה קהלות, וע’ בעלי הדס (שם אות כ”ד) שמנהג זה היה עוד בימי הגאונים.
• מי שנהג לאכול, ורוצה כעת לימנע, אינו צריך התרה, כי המנהג הוא רק שאין בזה איסור, אבל לא אמרו שיש בזה מצוה, ולכן מי שנמנע אשריו.

1. אין זה נחשב כצורת הפתח, שהרי אפילו אם המוט יש בו חלק גבוה וחלק נמוך והמוט השוכב מונח על המקום הנמוך הסתפקו בו הפוסקים ולמעשה מחמירים בזה וכמבואר במשנ"ב (סימן שס"ב ס"ק ס"ד) ע"ש, וכ"ש כאן שכל המוט מעל החוטים ואין לקוראם שמונח על גבי הקנים העומדים 

2. צריך להמתין עד שיצטננו כדין מחזיר בשבת ע"ג כירה שאינה גרו"ק שאסור ליהנות ממעשיו הרעים אלא במצטמק ורע לו שלא נהנה כלל שעומד בחמימותו כשעה ראשונה וכמבוארר בסימן רנ"ג ס"א וסימן רנ"ז ס"א ע"ש