מה למדנו ממצות פרה אדומה מסירות נפש לקיים

מה קורה כאשר אורח חשוב ונכבד אמור להגיע לביקור בביתנו? מבריקים את האריחים, פורסים שטיחים יקרים, הנברשות מפיצות אור בהיר, בחלל האויר עומד ריח מבושם ויוקרתי, ובני הבית מצפים ומחכים בכליון עיניים לבוא האורח הנעלה. כך צריכים אנו לחוש במשך ימות השבוע, לחכות ולצפות בכל לב לאורחת החשובה – שבת המלכה.

היה זה בוקר אחד שגרתי לאחר תפלת שחרית

מתוך הספר: עט הזמיר, לע”נ הבחור ר' מאיר

כאשר עמד הגאון “איש מצליח” זיע”א להקים את

יעקב אבינו שומע כי “עוד יוסף חי וכי

על המנהג להבעיר מדורות בפורים, שמעתם פעם? כולנו בטוחים כי המנהג הקדום להדליק מדורות הוא בל"ג לעומר, אך לא! האמת היא שהמנהג העתיק יותר הוא לעשות מדורה בפורים דוקא.

היה הבדל קטן בימי קדם ונשכח. עיין ברכי

לפי כללי הדקדוק שלנו רק אותיות בג"ד כפ"ת

בודאי שהיה הבדל, ונשכח כמאתיים שנה אחר החורבן

התכלת שנתחדשה בזמן האחרון הנעשית מארגמון כהה קוצים,

יש רשימה ארוכה בספר מכלול לרד"ק (בסופו במשקל

א) אותיות דטלנ"ת וזסשר"ץ אכן קשות מעט כיון

כבר אסרו גדולי הדור ערבי שירה כאלו, כי

יפה שאלת. ורש"י כתב במסכת תענית (דף ח'

"הספרדים תמימים, אבל המשכילים היו אשכנזים" – הרב מאיר מאזוז מדבר בראיון לעיתון ´שעה טובה´ על פרשת הפולמוס בין ´דגל´ לש"ס ועל הכניסה להסתדרות הציונית: "דרך ההחרמה לא הוכיחה את עצמה". הוא ממליץ ל´יתד´ "לנהוג בכבוד בכל גדולי התורה". מגן על דברי אמסלם על הגרות וקורא לבחור בין גרות לנישואין אזרחיים. הראיו המלא.

א. ארצי, שעה טובה כ’ בשבט תש"ע 12:02 04.02.10