וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד – מה יוצא מילד

הערת כבודו נכונה שבדרך כלל דוחק להמציא ר"ת

מה הדין אם שמע קריאת המגילה מקטן? |

א. איך יתכן לכתוב למאורן של ישראל אשר

פעמים רבות היינו בסיומי מסכת (משא"כ סיום רמב"ם) עם

1. יש לעשות לכל הספרים הגהת מחשב במכון

1. באופן עקרוני הצדק עם כבוד תורתו ויותר

הרמב"ם מדת קונו יש בו, מחייה מתים ברחמים רבים – ראשי תיבות רמב"ם. וכמו שאמר המשורר בראש מאמרנו: "החייה מתים תוך בור גלות – על עצמותם צפד עורם". כמה מן האהבה והרחמים הרעיף על יהודי תימן בזמנו שעמדו כמעט להתאסלם מרוב יאוש, והרמב"ם ז"ל הוריד עליהם טל של תחייה ותקוה באגרתו הנשגבה 

צריך לומר "בידי" כמו שהגיה החכם הנזכר לעיל.

אינך מבולבל אלא מיושב אדרבה אלו שעוזבים מסורתם

סתם אפר מקלה הוא כל אפר של שירפה

1. קודם כל צריך לדעת שמי שמחפש כיצד

יש משנה שאומרת במקום שאין אנשים השתדל להיות

איני יודע על מי כבודו קאי. אך על

עם קמץ גדול. מפני שההגיה כיום משובשת לא

מנהגיהם שנוגדים את הש"ס זה לא מחמת שיש

מטעם זה הגיהו האחרונים "מחזירן" ללא וא"ו –

מקור מאמר זה הוא במסכת סנהדרין (דף מ"ב

אחר שבדברי האר"י ז"ל (שער הכוונות ענין הקדיש

מאמר זה חובר ע"י הרה"ג ר’ נסים חיים חזקיה חורי זצ"ל (מחבר ספר נחלת אבות על הש"ס, נתיבות התשל"ה), ונערך בתוספת מרובה ע"י מרן ראש הישיבה שליט"א (בליל כ"ג מנחם אב התשל"ד).