איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
מדוע הרבנים הי"ו באתר כתבו שלמנהג הספרדים אסור להתספר עד ל"ד בעומר הרי הרבה נהגו להקל בזה[או להחמיר כמו מנהג גרב'א (מפי ידידי הרב אברהם אסולין הי"ו ) בשו"ת שואל ונשאל (ח"א סימן סו), דלפי הנשמע בתוניס מל"ג בעומר ואילך מסתפרים. וכן כתב הגאון רבי רחמים חי חיותה בספר שמחת כהן (סימן תצג), שמנהג תוניס להקל כבר ביום ל"ג בעומר.
- האם יהודי מצרים נחשבים מעדות המערב "צפון אפריקה "
איני יודע על מי כבודו קאי.
אך על כל פנים הדבר פשוט שבתונס נהגו להקל בל"ג לעומר (כמו שכתב בשאלות ותשובות שואל ונשאל ושמחת כהן ופרי עץ הדר) וכך נהגו בלוב (כמו שכתב בספר פרי עץ הדר). אבל רוב הספרדים נהגו עד ל"ד לעומר, וכדעת מרן השולחן ערוך, וכן יש לנהוג כאן בארץ הקודש אתריה דמרן (להחמיר על מרן, דהיינו לנהוג עד ערב שבועות כמנהג ג'רבא והמקובלים, אפשר, אבל להקל נגד מרן באתריה דמרן, אין נכון).
– צפון אפריקה אלו מדינות מרוקו, תוניסיה, אלג'יר ולוב. מצרים נמצאת באפריקה אך לא בצפון, ומנהגיה דומים יותר למנהגי ארצות המזרח שסביבות ארץ ישראל. ויש כמה ספרים על מנהגי מצרים, אפשר לראות שם כל מנהגיהם.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ג בתשרי ה׳תשע״ז – אוקטובר 25, 2016
מדוע ? יהודי מצרים היו גם כחלק מהעדה המערבית בירושלים ליוצאי צפ"א. ורוב מנהגיהם מיוסדים ע"פ ראשוני ספרד כגון למשה צוית, לספור את העומר אחר קדיש תתקבל, דילוג על בית יעקב בימים מיוחדים, יום השישי לפני ויכולו ועוד... מנהגי ירושלים וארץ ישראל משתנים כהירף עין.. אז לענ"ד אי אפשר להביא ראייה ולומר שמנהגי מצרים דומים למנהגי א"י ועיה"ק ירושלים.
ודאי שיש דמיון גדול באופן כללי אצל עדות הספרדים ההולכים לאור מרן וגדולי ספרד. אך כמדומה שיש דמיון גדול בין מנהגי מצרים למנהגי ירושלים, ראה ספר נהר מצרים בכמה מקומות. אך כמובן יש גם בינהם הבדלים, ופעמים שמנהג מצרים דוקא יותר דומה למנהגי צפון אפריקה. (ואגב לגבי המנהגים שהזכיר, לפחות חלקם נהגו בהם בעבר גם בארצות המזרח שבסביבות ארץ ישראל). ומה גם שירושלים מלקטת מהרבה עדות ופעמים רבות שהשתנה שם המנהג, או שנהגו שני מנהגים, וכל חכם מעיד על המנהג שנהג בו, כאשר יראה המעין בספרי חכמי ירושלים.