כתיבת ברכות המגילה בתחילתה, כתיבת טעמי המגילה על

1) הם הולכים לפי השלחן ערוך שהולך לפי

בתונס נהגו כדעת מרן השולחן ערוך שיש בישול

יש ויש, דעת מרן השולחן ערוך התספורת והבגדים

מרן השולחן ערוך סידר ספרו על סדר הטור,

1. לדעת מרן השולחן ערוך גם הטמנה מצד

גם האחרונים ככף החיים וכיוצא שהסכימו כמרן השולחן

מרן השולחן ערוך (סימן שס"ח סעיף ג' וסימן

1.משמע מלשון הטור ומרן בשולחן ערוך (ס"ג), שכל

מסכת חיים מופלאה של הרבצת תורה במסירות נפש

השעה 11:00 בבוקר. השיעור בעיון כבר אמור להתחיל.

השיעור הוא כמו שכתב מרן הש"ע (או"ח סימן

ט"ו בשבט הוא יום ידוע בתפוצות ישראל כיום שמחה המנהג העיקרי שבו הוא אכילת פירות מינים ממינים שונים ~ אצל מי החל המנהג ומי "גנב" אותו ~ מה הטעם לאכילת פירות ביום זה ~ מכמה סוגי פירות נהגו לטעום ~ ועל שום מה נזכר הוא כיום שמחה.

זה לא פשט מרן. מרן לא כתב להדיא

א. מפורש בשו"ע (יו"ד סימן רמ"ד סעיף י"א)

אין אומרים קים לי נגד מרן ועיין ביביע

א. אשמח אם יבאר לי כת"ר מהיכן משמע

שנו חכמים (בסוכה דף כ’ ע"א): "בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה – עלו רבי חייא ובניו ויסדוה". יש מוסיפים בימינו: "חזרה ונשתכחה – עלה רבינו עובדיה יוסף ויסדה". ומעניין שכל העולים הנ"ל הם עולים מבבל לארץ ישראל..
מאמר זה נכתב על ידי מרן ראש הישיבה הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א בחודש אלול תשנ"ה לרגל הוצאת הספר יביע אומר חלק שמיני על ידי מאור ישראל שר התורה הגאון מרן עובדיה יוסף זצוק"ל