מכתבך כנה ואמיתי, קשה וכואב מאוד. לידעתך על

"להקיף את הכל אי אפשר, על כן אכתוב מעט זכרונות מהזמן האחרון".

הגאון רבי רפאל בירדוגו זצ"ל בספרו "מי מנוחות" נרגש בכך שיעקב הדגיש שלש פעמים את המלים "אחי אמו", תוספת שלכאורה מיותרת?

ומיישב: "שבכל המעשים היתה פנייתו לאהבת אמו ולכבוד אמו… שכל הטובות שעשה לא עשה אלא לכבוד אמו".

על אף הרמה הגבוהה שבה מתנהל השיעור, השיעור מובן ובהיר ביותר. הסברתו של רבנו בהירה, צלולה וקולחת. דבר דבור על אופניו בבהירות הביטוי ובחדות המחשבה. יש לו לרבנו דרך נפלאה להבהיר את הדברים המסובכים ביותר ולהגישם בפשטות על מגש של כסף לכל אדם.

"הגעתי לשיעור כתינוק שאינו מורגל עדיין במאכלים" מתאר אחד מהשומעים בצורה ציורית "אלא שרבנו פירק את הסוגיא לחלקים קטנים והגישם כְּדַיְסָה לתינוק. כך, אפילו אני הצלחתי להבין!".

♦ דִּינֵי אֲמִירַת י"ג מִדּוֹת ♦ לִמְנוֹת י"ג מִדּוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו ♦ אֹפֶן מִנְיַן י"ג מִדּוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בַּאֲמִירַתם ♦ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בִּסְלִיחוֹת ♦ כַּוָּנָה וְדִקְדּוּק בַּסְּלִיחוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מֵהִלְכוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת ♦ תִּקּוּן חֲצוֹת עָדִיף מִסְּלִיחוֹת ♦ ועוד ועוד

תולדותיו של מייסד הישיבה בא"י ומנהלה הרה"ג הצדיק רבי שמואל עידאן זצ"ל בבואנו להעלות את זכרו של הרב המנוח זצ"ל ולכתוב את תולדותיו, בחובתנו להדגיש שאיננו מתיימרים להקיף את כל מסכת חייו המופלאה, מאחר שהיה הרב רב פעלים לתורה ולתעודה, אשר עשה רבות להגדלת תורה ולגמול חסד, ורב הנסתר על הנגלה, ורק באנו לתת פרטים מרכזיים בחייו ובפועלו, כמו הוצאת ספרים והקמת הישיבה ועוד. בתחילת המאמר כתבנו בקצרה גם על דמותו של אביו זצ"ל.

במחילה אולם לא כאן המקום להתכתבויות מסועופת בהלכה 

[ערוך מדברים שנאמרו ביום פטירתו, בשעת ההלויה, ובאזכרת

אם ברור לכם שלא תקנו את זה לא

  במסכת כריתות (ה' ע”ב) מבואר כי מלבד

במעמקי בור כלאו האפל במצרים, אסור יוסף בנחושתיים,

1. זה מדרש ידוע, ע"פ המובא בספרי (פ'

א. פיוט "לך אלי תשוקתי" ב. שהקב"ה "נמצא"

הפיוט 'לך אלי תשוקתי' | הגהות בפיוט 'יגדל אלהים חי' | יום הכיפורים

עצה להגיע לגדלות מקבלה אחת קטנה | שמיעת

אסור לחשוב שמאחר שהם הממנים, לא תשלוט בהם יד השופטים והשוטרים. מזכירה להם התורה שגם הם, וקודם כל הם, מחויבים לחוק, לא פחות משאר האזרחים

מפרשת נדרים ניתן ללמוד עד כמה גדול כוחו

חשוב מאד שיש התעוררות לזה, ויש להשיב לו.

כמו בכל חטא חרטה וידוי ועזיבת החטא ואם

חרטה מעומק הלב על הצער שנגרם לאביו ובקשת

תחילה, צר לי עליך שאתה במצב זה, ואני

א. הרגש בפיוטי הסליחות. ב. לענוד שעון-יד. ג.

א. אחר המחילה מכבוד תורתו, בשום סידור "איש

כדי להבין פשר דבר, נפנה להפטרת הפרשה, שם מוכיח הנביא את בני ישראל בדור החרבן ואומר "בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי". איך מגיעים לרמה כזו נמוכה של אנושיות – לכפור בטובה? ממשיך הנביא ומלמדנו חידוש גדול: "עמי לא התבונן"

מחילה על העיכוב בתשובה ולעיקר השאלה כפי הנלע"ד