לאיזה צורך הטריח הקב”ה את עמו בכל כך

כדי לרדת מן ההר אל העם, היה מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל משתמש בכל דרך אפשרית – גם בהומור. באהבת זיכוי הרבים שפיעמה בו, לא התחשב בכך שהדבר עלול כביכול להוריד מרמתו התורנית, ועשה כל אשר לאל ידו, העיקר לקרב לבם של ישראל לאביהם שבשמים * לרגל חג הפורים, אספנו בחופנינו צרור דברי חידוד, שנינה ומליצה שיצאו מפי קדשו של מרן *

הפסקה בי”ג מידות בין ה' לה' | אודות

מהי חכמת העיון? | מדינה של קבצנים |

מדוע יעקב לא נקרא 'עקב' מלשון אחיזתו בעקב

מדוע הלויים מועטים מהכהנים? | האם ניתן להקריב

'כוחו המופלא של רבי חי טייב בתפלה' –

לכתוב בלי לדעת איך לכתוב זה לא מספיק!, 

באיזה מקרה צריך לברך ברכת 'על נטילת ידיים'

חודש אלול| מה זה ראה?| משה רבנו מדבר

אם הספר נכתב בעברית מסתמא הקונים יהיו יהודים

סימן רל”ג סעיף ב' | נטילת ידיים קודם

אין בעיה בלימוד רק בתפלה  גם למרן ראש

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

לימוד העיון לא נועד להספק בשביל הספק לומדים

השומע את הציבור אומרים קדושה דיוצר או קדושה

הלכות היוצא מן הבהמה, היוצא מן הטמא, מי

קריאת אזהרות לשבועות לרבי יצחק בר ראובן –

1. לימוד בקיאות – כשמו כן הוא לרכוש