מסורה גדולה וקטנה
יש ספר מסורת המסורת של ר’ אליהו בחור, וכן יש ספר מבוא המסורה של ר’ יוסף קלמן.

דרכי הלימוד בישיבות בעיון לא כ"כ מובנת לי בדרך כלל בזמן חורף שנחשב ארוך מסיימים בערך עד דף י’ יוצא שאדם עד שיעור גבוהה מספיק f120 דף בעיון (לפני שמתחיל להתמסר ללמוד הלכה) ורוב הש"ס לא נגע כלל וכלל. האם לא עדיף ללמוד סדר בוקר וצהרים רצוף עיון יותר מהיר עמוד וחצי גמרא רש"י תוס’ רא"ש רי"ף ר"ן מהרש"א(לאו דווקא אלא מה שיחליטו אבל שיהיה אפשר לעבור על זה תוך סדר בוקר וצהריים) באופן טוב ואם חזרות, יש בערך בשעות האלו 7.5 שעות, וע"פ זה יסיים עד שיעור ח’ רוב מוחלט של הש"ס ואחרי זה יעבור שוב על הש"ס עם אותם ראשונים ויוסיף עוד קצת אחרים כל פעם שמסיים , וכשיתחיל ללמוד הלכה יספיק גם ללמוד גמרא עם ראשונים טוב כיון שיודע את הגמרא טוב יוכל יותר בקלות לשלב(סדר אחד או חצי סדר גמרא עם ראשונים) ואם לא ימצא זמן לשלב לפחות עבר על הש"ס עם חלק מהראשונים. ועוד שע"פ תכנית זאת יהיה יותר קל לחזור ולזכור כיון שזה לא המון ראשונים ואחרונים ופיזור גדול אלא ממוקד לעומת השיטה בישיבות שקשה יותר לחזור ולזכור ובדרך כלל בגלל זה אנשים יותר נוטים לעשות פחות חזרות על העיון וזוכרים פחות מ45% אחרי פחות שנה.
לימוד העיון לא נועד להספק בשביל הספק לומדים בקיאות אבל גם הרמה בהתאם בלימוד העיון משתדלים להבין כל מלה וכל סברא וכל מה שיכולים המלים להכיל מנסים למצות מהם דבר זה בהכרח בא רק על ידי לימוד איטי גם ריבוי המפרשים אינו בהכרח מוסיף לעיין אלא לימוד בהתבוננות ובמתינות וחזרה כמה פעמים על כל הפרטים עד שהלומד מרגיש שהוא בעצמו יכול לכתוב כמעט אותם מילים כמו רש"י או תוס' צורות לימוד זה אינה לכל החיים אלא רק התחלת לימודו של אדם כדי שישתדל ללמוד כהוגן ולדייק ואז כשמתבגר מתרגל ללמוד בדרך זו וזוכה להגיע אליה בקלות ובמיהרות