אכן יש כמה מבטלים לכלל  של בגד כפת

שלח לך אנשים | הסבר שמות המרגלים |

? מרים הצטרעה, אולי זה ייסורי אהבה. ?למה

א. אין התכלית ללכת בקיצור אלא לראות את

לאחת הבעיות הקשות והרגישות ביותר המשפיעות על חיינו הרוחניים קוראים נגיעות. הם מלוות אותנו לכל אשר נפנה, משחדות ומעוורות את עינינו.

תחפש בשער בת רבים או בשאר מפרשים.

אם כוונתך שמשה שיער בעצמו שמרגלים בעלמא עלולים

* כשר’ גרשון אדלשטיין רצה לאמץ ילד… *

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

הקב”ה בידו לעשות הכול  | למה רק “הרה”ג”

בפרשה הזאת רואים כמה הקב”ה אוהב את ארץ

היום שבעה באדר, פטירת משה רבנו. איך יודעים

מתוך סדרת המאמרים: “לשנות! זה בידים שלך”.מהרב אלחנן

מתוך סדרת המאמרים: “לשנות! זה בידים שלך”.מהרב אלחנן

מה רוצים מהמרגלים? הם סיפרו מה שראו? למטה

למה הקב”ה סיבב את חטא המרגלים I להקים

  מי אמר  / כתב את חומש דברים

הוא נעמד באמצע הרחוב, וראשו נטוי כלפי מעלה.

הקשה כן רבנו ה"משמרות כהונה" בספרו כף הכהן,

אף כאן נזקקים אנו למבטו הזך של רבי אברהם בן הרמב"ם: המעפילים לא שמו לב לנקודה שחטאם בפרשת המרגלים לא היה בעצם ההשתדלות, כי אם בכך שהגיעו לזה, ואחר שהגיעו, לא שייך להפכם למאמינים כפייתיים. כרגע הם בדרגת בטחון פחותה יותר וההשתדלות לגביהם היא חיוב. במצב זה, להתנהג כבוטחים הרי זה נחשב כהוללות והסתמכות על נס, לכן אסר עליהם משה לעלות. וכאשר עלו, הכתוב מגדיר את מעשיהם בחריפות "ותזידו ותעלו ההרה" (לקמן יד, מג). וכשם שנענשו על חוסר בטחונם במרגלים, באותה מדה נענשו על בטחונם המופרז במעפילים, כי "לא כל הרוצה לטול את השם, יבוא ויטול" (ברכות פרק ב’ משנה ח’).

באמצע הסעודה, קם אחד מהנוכחים וביקש לשאול את הרב שאלה. כשהשתרר שקט בסלון הענק, הוא הורה באצבעו על בעל הבית, ושאל את אבי: מה דעת הרב על העובדה שבעל הבית תורם לבית כנסת הרפורמי בעיר?! כנראה שהיה איזה סכסוך בין השניים, והשואל רצה להביך אותו בפני הרב.

ובאמת, יש כאן פליאה עצומה: איך באמת משה רבנו, מנהיגם של ישראל, מֵעֵז להתרעם על הקב"ה, ולהתאונן "למה הרעותה לעם הזה", כביכול הקב"ה גורם רע לעם ישראל? הרי ודאי משה חי באמונה הפשוטה שמאתו לא תצא הרעות! ואם באמת משה התרעם, איך ה’ סולח לו ומסתפק רק בגערה?

צוות ההצלה מנשים את בנו הקטן, שבדיוק פולט את מי הים שבלע, ומתחיל לנשום. "היה קשה אבל ברוך ה’ הצלנו את הילד שלך!" צוהל המציל.

"רגע, אבל איפה הכובע שלו?" מזדעק האבא, "היה לו כובע אדום!"…

אם אתם מזדעקים ובצדק כלפי מוחו המעוות של האב, לא יקשה עליכם להבין מה הפריע כל כך למשה

לפי הפשט זה אותו דבר ופעם אמר כך