פעם אחת יצחק רבין התפלל בליל כיפור בבית

1. לפי מקום הטעם (אגב מלת "לפניך" תמיד

1. אין חילוק ביניהם, ומבוטא כגריש רגיל (כרביע).

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פוקד על

ויקחו לי תרומה וגו’ (כה. ב)   מקשה

העתקתי לך ממקום אחר שהיה כתוב לי: יש

יש הרבה עצות לחדד הזכרון, כגון ללמוד בספר

בנוסח אשכנז אין בכלל קדמא בפני עצמה, וא"כ

בהיות ובימי חג הפסח האחרון הפיצו אינשי דלא מעלי קונטרס "דייני הכזב", ולפני כן קונטרס "גיטי הכזב", המלאים דברי בלע ונאצה נגד דייני ישראל המכהנים בבתי-דין הרבניים, בצורה מזלזלת ומחפירה. חזקו עלי דברי מאור עינינו מו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה יחשל"א, להשיב על דבריהם ולגלות זיופיהם הרבים כחורי כברה.

"אמר משה יודע אני שישראל רוגנים הם. הריני עושה להם חשבון מכל מלאכת המשכן. התחיל לעשות חשבון עמהם… עם שהוא עושה חשבון והולך על כל דבר ודבר שעשויין כסדר בתוך המשכן, שכח אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל שעשה מהן ווין לעמודין ולא היו נראין. התחיל עומד, תמה ואומר: עכשיו ימצאו ידיהם של ישראל עלי לומר שאני נטלתי אותם.

בכל דבר – אין לנו רשות לבחון ולנסות את הקב"ה, ואילו בנוגע למעשרות, מסכים הקב"ה שינסו ויבחנו אותו, שנאמר: "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת אמר ה’ צבאות,

למה תמוה? התרסא קצרה יותר מהתלשא. תרי טעמי

1. חז"ל השתמשו במלה זכות גם בלשון זכר

מה ששמענו ממרן ראש הישיבה בלומדינו לפניו, שמנהגנו

ראשי פרקים: מהות מלאכת כותב והיכן היתה במשכן,

שאלת חכם חצי תשובה. הושלם ע"פ קורן. ודרך

איך קוראים כבר עניתי. רק אוסיף קצת הסבר:

האמת שמנהג יוצאי איראן אינו ברור לי בזה,

א) על בסיס הטעמים בתוניסאית, תוכל לקרא בכל

"אנכי" אינה מוטעמת ב"קדמא" אלא ב"פשטא" שהיא טעם