Menu
שאל את הרב
print
אא

שאלות בנושא דקדוק: 1. זיע"א- מדוע אומרים: "זכותו יגן עלינו"? שהרי 'זכותו' - נקבה, 'יגן' - זכר? 2. "לעילא מן כל ברכתא" (קדיש)- האם המילה: 'לעילא' היא מלעיל או מלרע? 3. "קרבו שאו את אחיכם" (ויקרא, י, ד)- בתיקון קוראים איש מצליח הדגשתם והכפלתם את הטעמים (זרקא, סגולתא, תלשא, תרסא) שנגינתם אינה במקום הקבוע של הטעם. מדוע במילה 'קרבו' שבפסוק הנ"ל שהיא מלרע, לא הוספתם עוד תלשא מודגשת בסוף המילה? 4. "נעמדה" (ישעיהו נ ח)- ראיתי באם למקרא שכתב: הטעם בנו'ן והוא נסו"א לשתי תנועות לאחור. (וע"ע בספר תלמוד לשון עברי, ח"א, מ"ג, פ"ג, פסקה ס'; ספר צוהר התיבה החדש, עמוד 76; ספר מסורת הקריאה, עמוד 17). מה הסיבה שהנסו"א הוא לתנועה השלישית מסוף המילה? האם יש עוד מילים כאלו (שהטעם איננו בהברה האחרונה או לפני אחרונה) בתנ"ך?

הרב אמיר דאדוואנד

1. חז"ל השתמשו במלה זכות גם בלשון זכר כמו זכות הרבים "תלוי" בו
2. מלעיל (כ"ה בספר דניאל)
3. לא בסוף המלה אלא במקום הנגינה (בבית) וזה לא ניתן כי יש שם שני גרישין. ועכ"פ כיון שיש שם הערה בשוליים שוב אין מקום לטעות
4. יש כהנה כמה מילים בודדות כמו "נערמו" מים שהטעם בנו"ן והסיבה לזה כי ההברה שלפני האחרונה לא יכלה לקבל טעם נסוג אחור מחמת שבמקור היא בשוא, ולפיכך נסוג הטעם להברה שלפני כן ועכ"פ המלה נסמכת על המלה שאחריה (ומלעדי זה לא היה ניתן כלל לעשות טעם בשתי הברות לפני הסוף)

שאלת המשך:

יישר כח. לגבי שאלה 4, חושבני שיש הבדל בין 2 המילים: ב- "נערמו-מים" יש מקף בין המילים, ולכן דינן כמילה אחת ארוכה עם הטעמה באות מ"ם השנייה (מלעיל), והעמדה קלה בנו"ן. אך המילה: "נעמדה" אינה סמוכה למילה שאחריה במקף (כך לפי תנ"ך קורן, ותיקון קוראים איש מצליח), וההטעמה בנו"ן.

הרב אמיר דאדוואנד

בתנ"ך קורן אין מקף בנערמו מים וזכור לי שכ"ה גם בברויאר, והמקף שבתיקון סופרים אינו מדויק.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew