שר וגדול נפל בישראל

בס”ד, יום כ”ז בסיון התש”ע

הגיעתנו השמועה הרעה, מחלה ונועה, ואני בתוך הגולה, מסתובב מקהלה לקהלה, על פטירת צדיק חי, עמוד צלותהון דישראל, אלוף מגדיאל, רב פעלים מקבציאל, הגאון הגדול, מעוז ומגדול, הראשון לציון, מקדש ואפריון, אהוב למעלה ונחמד למטה, הרעשתה ארץ פצמתה, רְפָא שבריה כי מָֽטָה, הלא הוא ידיד נפש חמדת כל ישראל, מרן הגאון ר' מרדכי צמח אליהו בן מזל טוב, אשר כיהן עשר שנים כראשון לציון והרב הראשי לישראל, מיום ר”ח ניסן שנת ראשו”ן לציו”ן (תשמ”ג לפ”ק) עד ניסן התשנ”ג, והיה אהוב על כל העדות והחוגים, זהב מזוקק בלי סיגים, עד אשר מצ”א טוב בעולם שכלו טוב, ותנח נפשו בצל שדי, הוא יאמר לצרות עמו ישראל די, תנצב”ה וזיע”א.

אין בפינו מלים לנחם, ובפרט בעת יַחֵם, רק המרחם הוא ירחם, על עמו הגולה והנרדף, וּמֵהַר לגבעה נהדף, כקול עלה נדף, וזכות הגאון המנוח תעמוד למשפחתו ולבניו היקרים, מאירים כספירים, ולכל עם ישראל שהעתירו לרפואתו במשך שנים, שיהיו דשנים ורעננים, והקב”ה ינחמנו בכפליים, בבנין ציון וירושלים, ואור החמה שבעתיים, במהרה בימינו אמן.

הכו”ח בדמע
נאמ”ן ס”ט