שולף מן השרוול

השבוע ביום ג' תמוז חלה יום הילולתו של הגאון רבי דוד הכהן יהונתן זצ”ל רבה של העיר זרזיס.

כאביו הגאון רבי ציון הכהן יהונתן זצ”ל, גם רבי דוד היה מפורסם בדקות עיונו הזך. כושר עיונו הנפלא היה ידוע בין רבני דורו ובין תלמידיו, וגם חיבוריו על התלמוד ושלחן ערוך ועוד מעידים על כך.

סיפר הגאון רבי ישראל כהן שליט”א (עורך הירחון התורני “אור תורה”) כי פעם נסעו מספר בחורים מג'רבא לעיר זרזיס כדי ללמד את הנוער לשון הקודש ודקדוק ועוד. במהלך הנסיעה, אמר אחר מהם שהיה תלמיד חכם מופלג בתורה ויראה לחבריו הצעירים: “אם חפצים אתם לשמוע שיעור מרתק בגמרא, בואו נלך הערב להשתתף בשיעורו של רבי דוד – ותראו עיון נפלא מהו!”.
הסכימו הכל בחפץ רב, ובערב הגיעו לשיעור. אחר שהשתלבו בסוגיא, הקשו לו קושיא אחת בגמרא. התבונן רגע כמימריה ואמר להם “יפה הקשיתם, ונראה כי התירוץ הוא כך וכך”. שמעו ומצא התירוץ חן בעיניהם, אך אחר מספר רגעים, שב ואמר להם “אך יש לדחות התירוץ כך וכך”. ענה אחד מהם ואמר “ואולי כבודו, יש בכל זאת לקיים את התירוץ ולדחות את הדחיה כך”. נענה רבי דוד והשיבו: “יפה! ובכל זאת יש לדחות את התירוץ בדרך אחרת…”.

אחר השיעור, ישבו הבחורים ועיינו בספרי המפרשים על הסוגיא, ומצאו כי כל השקלא וטריא שהרצה בפניהם רבי דוד, מובא בספרים, והוא היה “שולף” את הדברים כאילו “מן השרוול”, תוך כדי שמיעת דבריהם, דבר אשר עורר את התפעלותם הרבה מעיונו הזך.

בעיירה “בנגראדן” שבתונס, חלה תינוק רך כבן שנה במחלה קשה, עד אשר נשקפה לחייו סכנה ממשית (רחמנא ליצלן). אחותו הגדולה, נטלה אותו בדאגה ובאה עמו לביתו של רבי דוד, בעירו זרזיס, שם היה רופא גוי מומחה. הגיע הרופא לבדוק את התינוק, ולאחר הבדיקה, כתב מרשם לתרופות, אך ציין כי מסופק הינו אם יעזרו, שכן מצב התינוק קשה מאד. הגדיל עוזרו של הרופא באומרו בגסות: “אין צורך להחזיק את התינוק בידיים, עדיף להשליכו לרצפה, כי הוא כבר בגדר “מת”, וחבל לטרוח עבורו”.

הזדקפה אחות התינוק והשיבה בקול נסוך ביטחון: יכול הינך ללהג כאוות נפשך, אך דע לך כי הקב”ה חזק ממך, ואם יעלה הרצון מלפניו, הוא יחיה, חרף מצבו הקשה. רבנו דאג להשיג את התרופות לפעוט הרך, ובירכו מעומק לבו הטהור, וברוך ה' ארע הנס. התינוק התרפא כליל ממחלתו, והקים משפחה בארץ ישראל. ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים אמן (סיפור זה מפי רבי יוסף כהן שליט”א בשם אמו מרת “זינה” מנשים באוהל תבורך).