נצחון הרוחניות על הגשמיות

החיים בכפר אריאנה הטובל בירק רענן ובאווירה כפרית שלווה, היו נינוחים ורגועים. מבחינה גשמית, לא היה חסר דבר, והכל התנהל למישרין. כל משפחה היתה מאחלת לעצמה חיים טובים שכאלה… עבודתו של רבי רפאל הניבה משכורת מכובדת, והמשפחה חיה באושר ובעושר. עד לאותו לילה… היה זה ליל חמישי. רבי רפאל שב מן החנות אל ביתו. הוא לא תאר לעצמו כי בערב שקט זה יתחולל בחייו מהפך גדול ובלתי צפוי… הוא מיהר אל ביתו הנעים, מותש אך מוכן בשמחה לקראת הלימוד הקבוע עם בנו, אותו לא יבטל לעולם.

מיד כשפתח את הדלת, קלטו עיניו את רעייתו מרת רחל יושבת בקרן זוית, פניה עצובות והיא מר לה. מזה ימים אחדים, שם לבו כי פניה אינן כתמול שלשום. לא קשה היה לזהות כי משהו מעיק על לבה. כבר מספר פעמים ניסה לשאול בעדינות במה הענין, אך היא, העדיפה לשתוק. הפעם, החליט, ידובב אותה בכל מחיר. לאחר הפצרות רבות, נאותה לגלות בפניו את לבה: “יודע אתה כי בננו מצליח, ניחן בשכל טוב, אך הרמה הלימודית הנלמדת כאן אינה תואמת כלל את רמת שכלו ויכולותיו. במקום להתקדם כפי רמתו, הוא נותר ברמה נמוכה”. כשדוק של צער נסוך על עיניה הרכות, הוסיפה: “כשאני רואה את הפרח המיוחד הזה שיכול לגדול ולשגשג, קמל, לבי, לב של אם אוהבת ואחראית, אינו יכול להישאר רגוע מול בן יחיד שקבלתי פקדון מה' על מנת לגדלו לתורה!”.

רבי רפאל הרהר מעט וענה בשקט: “אכן, צודקת את. אף אני כאוב מעובדות אלו, אך מה בכוחי לעשות?! הן רואה הנך כי בכל ערב, שב אני עייף ויגע, ובכל זאת מתאמץ אני לקדמו וללמדו. מקדיש אני עבורו בכל יום שעתיים תמימות על מנת ללמדו דף ועוד דף בגמרא, ומה ביכולתי לעשות עוד?!”.

מרת רחל נשמה עמוקות. היטב ידעה כי ההצעה אשר עתידה היא להעלות כעת דורשת נועזות וגבורה נפשית, אך דאגתה לגורלו הרוחני והלימודי של בנה, לא נתנה לה מנוח. היא בררה מלותיה ואמרה: “יודעת אני כי הקרבן אשר אבקש ממך, קשה הוא מנשוא. בטוחה אני כי לא קלה תהא המשימה, אך למרות זאת, מתחננת אני אליך כי נעשה מפנה בחיינו”. רבי רפאל לא כ”כ הבין במה דברים אמורים, ואיזו הצעה יכולה להיות. את המשפט הבא שאמרה הוא כלל לא לקח בחשבון. “הבה נשוב אל ג'רבא עיר מולדתנו, שהיא עיר מלאה חכמים וסופרים, שם יתעלה בננו בלימוד התורה, ונזכה לראותו גדול בישראל” סיימה האם.

רבי רפאל נדהם מעצם הבקשה המפתיעה. האם היא חשבה היטב לפני שהעלתה את ההצעה? האם מודעת היא למשמעות וההשלכות של צעד כזה? והרי יודעת היא את המצב הכלכלי הירוד בג'רבא… “השכחת מדוע עזבנו את ג'רבא?!” ניסה להזכיר “שם לא נוכל לחיות כמו כאן?! יודעת את בודאי כי נצטרך להסתפק בלחם צר ומים לחץ… ומה עם עסק הבדים שלנו המצליח כל כך?!”. אך האם הצדקנית לא ויתרה, ואמרה משפט המשקף היטב את גדלותה ועוצמתה הרוחנית של אם בישראל שחפצה בהתעלות בנה: “את העסק שלנו לא ניקח לעולם הבא! נוח לי שאגור בבית צר ואפל, במצור ובמצוק, ובלבד שבני יתעלה בתורה!”.

בתוככי לבו של רבי רפאל התנהל קרב איתנים, שמי שינצח בו יקבע את עתידו של הילד לטוב או למוטב, האם הגשמיות תנצח או שמא הרוחניות. מי שניצח לבסוף בקרב הזה באותו לילה, היתה הרוחניות. השיחה נחתמה באחדות-דעים. רבי רפאל ואשתו ויתרו על כל הונם, כספם ועתידם הכלכלי, למען מטרה אחת מקודשת ונעלה – שבנם יעלה במעלות התורה!…

להורים עם מסירות נפש עצומה שכזו למען התורה, אין ספק שיהיה בן שיאיר את עם ישראל בתורתו! ארבעים שנה לאחר מכן, בחודש אדר התשכ”ד, כאשר הבן שגדל ונהיה לגאון ישראל – רבי מצליח מאזוז זצ”ל, הספיד את אמו שנפטרה, הכריז בפה מלא “שלי ושלכם – שלה הוא!”.