כיצד נוצרת פרשנות? (פרק ג’)

דפוס התנהגות

כך יוצר האדם הרגלי חיים, ומעצב לעצמו דפוסי התנהגות קבועים במצבים שונים בחייו

ניקח לדוגמא אדם קם בבוקר ניגש אל הכיור ומצחצח שיניים. ללא שימת לב מיוחדת הצד אליו הוא פונה תחילה הוא הצד השמאלי, למחרת הדבר חוזר על עצמו ושוב באותו הסדר,

ייתכן שבחירת הצד הגיע מכך שזו זווית נוחה לאוחז, או אולי תנוחה נוחה יותר להתחיל, כך או כך כל זה נכון לפעמים הראשונות,

מכאן ואילך האדם יצר  לעצמו דפוס התנהגות ופועל על פיו או במילים שאנו רגלים לשמוע “כך התרגלתי”  באותה מידה אם האדם היה מרגיל את עצמו להתחיל מהצד הנגדי, לאחר כמה פעמים כבר היה רגיל לכך.

דרך צחצוח השיניים ובאיזה צד הוא לא דבר מהותי, אך יש בו בכדי לחשוף בפני עצמנו את דרך התנהלות מעשינו במהלך היום ולקבל הצצה על הדרך בה אנו חוזרים ושונים על פעולות שונות במהלך החיים או אפי’ במהלך היום ללא שימת לב מיוחדת לסדר ולצורת הפעולה.

כאשר נדרש לבצע שינוי ערכי בחיינו נוכל להבין שדרך התנהגותנו בנוי על פי דפוס קבוע בו הרגלנו את עצמנו ובכלל את השורש לכך יצרה הפרשנות שלנו שגם היא מקורה מתוך סולם המושתת במוח של כל אדם ושגם עליו אנו אחראים ולכן כאשר נבקש לבצע שינוי ראשית עלינו להבין מהם המניעים לפרשנות.

הפרשנות של המרגלים   

דוגמא לדרך בה נוצרת הפרשנות נוכל לקבל מחטא המרגלים,  

התורה (פר’ שלח לך) מספרת על משה רבינו ששולח את המרגלים לתור את הארץ הוא מבקש מהם לתן  את הדעת על דברים מסוימים ובין היתר לבחון את היכולות ויחסי הכוחות בעם היושב בארץ,

הם עולים לארץ ישראל , בוחנים אותה מכל עבריה ואפי’ נוטלים מפירותיה וחוזרים למשה ולעם ישראל ומספרים את שראו עיניהם,

אך כאן משתנה תדמיתם של המרגלים  ומראשי העדה חשובים ונעלים, הם נהפכים לאנשי רשע ומוצאי דיבה, התואר “מרגלים” נהפך למילת מפתח לשקר ולרכילות  ולא די בזה אלא שמוטל עליהם ועל כל העם עונש כבד דבר שגורר בעקבותיו בכיה רבה ולדורות,

וכאן נדרש להבין, בשל מה הסער, מה עשו המרגלים שהיחס למעשיהם כה חמור הרי הם נתבקשו לתור את הארץ וכך עשו ?

אם ניטיב להתבונן נוכל לגלות שהמרגלים אכן עשו מה שהתבקשו, אך הם גם עשו מה שלא התבקשו,

“אפס כי עז העם” המילים הללו הם פתיח     לסדרת משפטים של פרשנות, דעה אישית, של המרגלים על מה שראו, ואת זה אף אחד לא ביקש מהם להוסיף, הגרוע מכל שמשפתי המחץ הללו פעלו את שלהם וגרמו בכך לעם ישראל לסגת מהרעיון של הארץ המובטחת התוצאה שהושגה מתוך המכלול של דבריהם הייתה הרת אסון ועל כן המעשה חמור.

ובאמת כיצד הגיעו המרגלים למצב שכזה מה הניע אותם לפרש את מה שראו בדרך הזו ובכלל מדובר כאן בנשיאי העדה אנשים חשובים ומורמים מעם,

דברי הזוה”ק (בפר’ שלח לך) יוצרים נקודת מפנה בהסתכלות על הדברים

המרגלים שהיו ראשי העדה עשו חשבון בנפשם ואמרו כעת במדבר אנו ראשי העדה כאשר נכנס לארץ ישראל יעבירו אותנו מהתפקיד ובמקומנו ימנה משה אחרים מתוך כך הגיעו לתובנה שעליהם להישאר במדבר  

המוח של המרגלים קיבל מסר ברור לחפש נקודות שליליות במקום אליו הולכים ואם אין כדבר הזה אז לפרש את מה שטוב כרע

וכן כך ארע בעוד שהמרגלים בדרכם לארץ ישראל כבר הייתה במחשבתם כיצד מוצאים פגם בארץ כדברי רש”י על דברי הפסוק “וילכו ויבאו” כמו שכשחזרו ובידם עצה רעה כך גם כשהלכו ושם כאשר הם מסתובבים בארץ הטוב שנשקף לנגד עיניהם לא עלה בקנה אחד עם מה ששידר המוח,

כך ארע כאשר לנגד עיניהם המית הקב”ה מהאומות היושבים בארץ במטרה להטריד אותם באבלם ולמנוע בכך שימת לב אל המרגלים, דווקא את זה בחרו המרגלים להציג בפני עם ישראל ולרעה, בטענם שזו ארץ אוכלת יושביה (רש”י שם)

הדבר שגרם לתוצאה של מעשה המרגלים הייתה הפרשנות שלהם למה שראו בארץ אך הדבר שהוביל אותם אל הפרשנות הזו היה מה שהם הטמיעו קודם לכן במוח “הכניסה לארץ מעמידה את היותנו נשיאים בסכנה” המוח מזהה התנגדות הוא מבין את הסכנה וכך נולדת פרשנות תואמת,

ההטמעה הזו אלו המסננים הנ”ל הכללה, השמטה, עיוות, שפועלים במוח תדיר גורמים לפרשנות להיצמד למה שסונן על ידם כפי המתקבל מהאדם והועבר אל המוח

בפרקים הבאים נבאר את המסננים אחד לאחד.