כללי

אם באמת אין למלאכים כלל בחירה, אזי יתכן שהבקשה התכבדו מכובדים היא דרך נימוס, אע”פ שאין הבחירה תלויה בהם.
אולם באמת עיקר השאלה אינה נכונה לענ”ד. ומצינו בגמ’ בכמה מקומות (חגיגה טו: יומא עז. וב”מ פה.) שהענישו את המלאכים ואת אליהו ז”ל על דברים שעשו שלא כהוגן. ועל כורחינו שגם להם יש מרווח עשיה לפי שיקול דעתם.
וגדולה מזו כבר בפעם הראשונה שנזכרו מלאכים בתורה, ביקש מהם לוט שלא להפוך את צוער, ונענה “הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר כאשר דברת”. ומבואר שהבקשה מהם מועילה, כאדם המבקש מהשר, והשר מבקש מן המלך. אלא שבבקשות מעין אלו אין נכון לבקש מהם ישירות כמ”ש בירושלמי (פ”ט דברכות ה”א) לא תהא צווח לא לגבריאל ולא למיכאל וכו’ אלא לפנות רק לקב”ה בעצמו.

לא מצאתי מקור מפורש להקל בזה, אבל כך מסתבר, שאין עליו בזה אלא עוון שבין אדם למקום. וכדין לשון הרע שציין כת”ר.

ובפרט שמפורסם בשם הגאון ר’ ישראל סלנטר שגם באופן שנתגנה המדובר אצל השומעים, אם בעל הדבר אינו יודע מזה אין לצערו ולבקש את מחילתו. וכ”פ הגרש”ז אוירבך בהליכות שלמה (תשרי פ”ג).

ומהיות טוב נראה שיבקש מהרב מחילה באופן כללי דרך הטלפון ושלום על ישראל.

• לעילוי נשמת ההורים קודם כל כדאי לומר קדיש היכן שאומרים קדיש יתום.
• לגבי תרומה כמבון שכל תרומה (וגם כל מצוה) שהבן עושה הרי היא מזכה את ההורים (אפילו אם לא אמר במפורש שזה לעילוי נשמתם). וטוב לתרום ספרי קודם למקום שלומדים בהם, ולכתוב עליהם שהם לעילוי נשמתם, שבזה כל הלימוד שילמדו אח”כ יהיה לעילוי נשמתם.
• וכן לתרום לתלמידי חכמים הזקוקים לתמיכה – זה צדקה מעולה מאוד.

אין בזה חשש (ע’ שו”ת יחו”ד ח”ג סי’ ס”ז).

1) מדברי מרן ראש הישיבה נר”ו בספר מקור נאמן ח”א(סי’ תתכד) משמע דמטלטלין מותר לקנות מכונס נכסים. וע’ בספר ואין למו מכשול ח”ט(עמ’ קסב והלאה) שאסף הדעות בזה, ומשמעות הדברים נוטה להקל, אלא שאין הדבר ראוי. ע”ש.
2) מסתבר שאין זה מועיל כלל, אע”פ שצורת הפתח אין לה שיעור, ובמשהו סגי, מ”מ מסתבר שצריך שיהיה היכר כלשהו. ובסילוטייפ בקושי יש בו כדי חגירת צפורן, ובטל לגמרי לקיר הקיים.
3) אפשר.

כפי שאני מבין את השאלה אין בעיה של איסור ייחוד,ואם כך מותר לעבוד שם ואף על פי שיש שם גויים.

עם זאת יש להקפיד שהאוכל המוגש ליהודים יהיה כשר