לשנות! זה בידים שלך – אמונות (פרק ט’)

מתוך סדרת המאמרים: “לשנות! זה בידים שלך”.
מהרב אלחנן עזרי שליט”א

אתה מעוניין לבצע הרחבת בניה לביתך שאל שאול את ידידו חיים שהיה בעל משפחה גדולה

עזוב אותך זה לא בשבילי, בכדי לבנות צריך אישורי בנייה ואני לא אקבל אתה יודע השיבו חיים כשמבט זעוף בפניו

למה באמת? תמה החבר

נו אתה כבר יודע, צריך בשביל זה קשרים בעירייה,  ולי אין, חתם חיים את הדיון הקצר

אך שאול לא אמר נואש, לא דווקא אני לא יודע.

למה אתה חושב כך?

אני מאמין שכך זה עובד. חשף חיים את מקורו

אחרת מה ההבדל בין השכן בקומה השנייה בבניין ממול שקיבל אישור בניה. לזה שבבניין שלצדו בקומה שלישית שלא קיבל אישור

זוהי אמונה

“האני מאמין האישי של האדם”

אמונה שבכדי להשיג כך וכך אז נדרש קודם כך וכך,

כך יוצר האדם לעצמו  סטיגמה שמלווה אותו בחייו

זה מתבטא בדברים שונים במהלך החיים זה יכול להיות כתוצאה ממשפט שאדם שמע או דבר שראה

וזה יכול להיות נכון במקרה ספציפי, אך גם לא להיות נכון כלל

כך או כך האדם מאמין בתאוריה שבנה לעצמו, כאמת גמורה, המוח שדואג להתעדכן בדעתו של האדם מחדיר זאת אל תת המודע,

מכאן ואילך תת המודע משפיע על פעולותיו של האדם ע”פ האמונה שטמונה בו

לדוגמה בסיטואציה של האמונה על אישורי הבניה אדם זה כל עוד בתוכו יושבת האמונה שצריך “קשרים” הוא עשוי שלא לנסות כלל לפעול בעניין המוח משדר לו זה לא בשבילך לך אין קשרים פשוט חבל על המאמץ.

ההשפעה של האמונה שבמוח האדם היא לטוב ולרע

ת”ח גאון?

אדם שהחדיר אל תודעתו שבכדי להיות ת”ח חשוב עליו להיות גאון וזה יכול להיות ששמע כך מאחר או שרק נדמה לו כך, הוא פשוט לעולם גם לא יהיה כזה, אם ימשיך לדבוק באמונה זו שאגב תאוריה זו לא נכונה בעליל.

המוח פשוט ישדר לו אל תתאמץ גם ככה לא תגיע לשם משום שחסר לך  “יכולת”

לעומת זה אם אדם יאמין שיש בו תכונות ויכולות הוא אכן יוכל להשיג אותם ולהשתמש בהם

המוח ישדר יכולת ידחוף להצלחה כי הוא מאמין באדם שמסוגל לכך.

טיפש או חכם

תומס אדיסון היה אדם שגילה כמה מנפלאות הבורא ביניהם את נורת החשמל,

כאשר היה ילד קטן הוא נקרא ביום בהיר אל חדרו של מנהל המוסד בו למד, שהפקיד בידיו מעטפה חתומה ממוענת אל הוריו

כאשר אמו שקבלה מידו את המכתב קראה אותו היא סירבה להאמין למראה עיניה אך שמרה על חזות פנים רגילה מנסה ככל יכולתה לא להסגיר את אשר בלבה לבנה הקטן,

היא לא יכלה להקדיש לעצמה זמן רב למחשבה קולו של בנה הקטן הפר את הדממה

מה כתב המנהל במכתב?

האמה התנערה מהרהוריה והסבירה לבנה שהמנהל סבור כי הוא ילד מחונן וגאון וכי מוטב כי יעבור ללמוד במוסד אחר התואם את רמתו הלימודית בו יצליח להתפתח יותר,

לחייו של תומס הקטן נצבעו בוורוד, כך חושבים עליו?

זו מחמאה אדירה,

מכאן ואילך הוא התאמץ להוכיח לכולם כי אכן המנהל צודק והפיק מעצמו את המרב ולימים נהיה לשם דבר בעולם המדע,

שנים מאוחר יותר כאשר מתה אמו, נכנס תומס אל חדרה  לנבור ולמיין את המסמכים שהותירה

צדה את עינו מעטפה ישנה שהזכירה לו משהו נשכח, הייתה זו אותה מעטפה שקיבל בילדותו מהמנהל הוא נזכר שהיה זה מכתב שגרם לשינוי המוצלח שעשה בחייו

כעט הוא ביקש להתרפק שוב על המילים המחמיאות מאז

אך כאשר פתח את המכתב חשכו עיניו, זה לא מה שהוא תכנן לראות

היה כתוב שם הכול, רק לא שום מילה מחמיאה אחת.

במכתב המנהל כינה אותו כלא יוצלח וככזה שאינו מבין כלום ואפי סובל מנכות שכלית, ודווקא בשל כך דרש מהוריו להעבירו אל מוסד לימודים אחר התואם את רמתו הירודה.

דווקא אמו שהייתה חכמה תפסה מיד את שעליה לעשות והשתמשה בבעיה שנוצרה כהזדמנות למקפצה עבור בנה

אמונות במבחן

עלינו לבחון באלו אמונות אנו חדורים האם הם תואמים את הדרך שלנו להצלחה

נוכל לשנות את האמונות שקבענו לעצמנו נוכל לעצב מחדש תפיסה שונה כזו שתוביל אותנו בדרך הטובה

תמיד אפשר לשנות אמונות ולהחדיר כאלו שרצויות.

הדבר נכון בהחדרה לאדם אחר מפני שגם כאשר השני לא מאמין במה שאני חושב שהוא, או במה שאני רוצה להחדיר לו, ההחדרה והאמונה של האם בשני תעשה את שלה ולבסוף הוא יקנה את זה

והדבר נכון גם בהחדרה עצמית, אדם יכול להחדיר לעצמו ואפי להאמין לדבר שלא חשב שיש בו,

בהמשך נגע בדרך בה האדם יכול לגלות את עצמו מי הוא באמת, ואפי’ לגרום לתת המודע שלו להאמין במה שהוא חפץ.