Menu

כשרות המטבח

שאל את הרב

בענין הכשרות של הרב בורנשטיין שליט”א?

אינני מכיר את הרב בורנשטיין, ולא את רמת הכשרות שהוא מעניק. ביררתי עליו קצת מפי בקיאים, ואמרו לי שהצוות שלו מכיל מספר מועט מידי של משגיחים הפרוסים ביותר מידי מקומות בו זמנית, ולכן לכאורה הדבר מעלה חשש רציני לגבי רמת הכשרות שלו. בפרט שמדובר במלונות, ששם המלאכה מורכבת מאד, ודרושה להם השגחה קפדנית והדוקה יותר כידוע. ובפרט אם כל ימות השנה המלון אינו “מהדרין” ורק הופך להיות כזה לצורך הנופש המדובר.
אם יש לכם מידע אחר על הרב בורנשטיין ממקור מוסמך, אשמח לדעת.
כדאי לשאול עליו גם באתר של אירגון “כושרות”.

אכל בשר וירק מיד, האם בשרי?

ע’ בכה”ח (יו”ד סי’ פ”ט סק”ד) שהטועם בשר בלי ללעוס אותו ומיד פלט אותו א”צ להמתין שש שעות, ע”ש. וכ”פ בהוראה ברורה שם (סק”ז).

לגבי האורז אם רק הונח עליו פרגית (ואת הפרגית פלט ורק האורז אכל) – הנה בתבשיל בשרי צריך להמתין שש שעות אפי’ אם לא אכל בשר כמ”ש הרמ”א בהגה (סי’ פ”ט ס”ג), אבל אם רק טעם אפי’ בלע מהתבשיל א”צ להמתין כמ”ש הפר”ח (סקי”ח) וכ”פ בהו”ב (ס”ק מ”ג).

אולם האורז הנ”ל מצד אחד לא נתבשל עם בשר רק קיבל טעם מבשר ומצד שני האדם הנ”ל אכל ממש את האורז. ועכ”פ נראה שגם בזה א”צ להמתין שש שעות, אבל אם היה רוטב ממש בפרגית ואכל מהאורז שיש בו רוטב דודאי ימתין שש שעות.

  • בכל הנ”ל אם לעס מהפרגית בכל אופן צריך להמתין שש שעות.

אם אכלתי דבר שטוגן בשמן שטיגנו בו קודם לכן עוף, אני צריך לשמור 6 שעות?

אחרי שטגנו בשמן בשר או עוף יש לו די תבשיל של בשר כמ”ש בהוראה ברורה (יו”ד סי’ פ”ט ס”ק ל,ו), וכתב הרמ”א (שם ס”ג) שנהגו להחמיר לא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר, וכתבו בהוראה ברורה (שם ס”ק מ”ב) שכ”כ גם מרן בב”י (או”ח סט’ קע”ג).

לכן צריך לחכות 6 שעות כרגיל.

שימוש במדיח כלים לבשר וחלב יחד

איני יודע מה שעת מרן ראש הישיבה נר”ו לגבי הדחת כלים בשרים וחלביים בבת אחת במדיח-כלים, אבל צריך לדעת שגם מרן הגרע”י זצ”ל לא היקל בזה בשופי, ובתשובתו הנדפסת בשו”ת יביע אומר ח”ט (סי’ ד) כתב שמהיות טוב היכא דאפשר יש להדיחם לחוד בזה אחר זה. וכ”כ בהערה שם (במהדורא החדשה) שטוב לחוש לדברי האגרו”מ שמחמיר בזה. ע”ש. ונמצינו למדים שרק במקום צורך (כגון לחץ של זמן) יש להקל בשופי.

דין מאכל פרווה שקיבל טעם מזיעה בשרית

כמדומני ששמעתי ממו”ר הגר”מ לוי זצ”ל להחמיר בזה. אולם בעבר כשעיינתי בדין זה היתה דעתי הקצרה נוטה אחר מ”ש בשו”ת רב פעלים (ח”ג או”ח סי’ י”ג) להקל בכיוצא בזה, ע”ש מלתא בטעמא. [ומו”ר הגר”מ לוי זצ”ל לא הזכירו, ואפשר שלא ראה דבריו]. ובפרט במאפה (פרווה) שאפו בתנורים בשריים אפי’ מיד אחרי אפיית הבשר, אע”פ שמסתמא נשארו מעט אדים בשריים דבוקים בדפנות התנור, ודאי א”צ לחכות אחר המאפה העכשווי שש שעות, אחר שבזה בלא”ה יש סוברים דהתנור שורף הכל ואין לחוש כלל.
ומה שחילק ברב פעלים בין נדונו לנדון הרב פרי הארץ, כוונתו דהרב פרי הארץ מיירי כשזיעת הבשר העולה ממנו חוזרת ומתעבה ומתקבצת לתוך כוס, ושותה אותה כמות שהיא, משא”כ בנדון דידן שאינו אוכל הזיעה בעין, אלא אוכל מאכל שנבלעה בו אותה זיעה.

סכין חלבי שחתכו בו בצל וטחנוהו בבלנדר בשרי, מה דינם?

אני רגיל להורות להחמיר בזה לכתחילה, כלומר שלא יחתכו הבצל בסכין חלבית אם רצונם אח”כ לאכלה עם בשר (אע”פ שרוה”פ מקילים בזה, וכ”נ עיקר בדעת מרן אפילו בבליעת איסור גמור וכמ”ש בביה”ל סי’ קג ס”ו, ובאריכות יותר במחקרי ארץ ח”א עמ’ רכ”ב רכ”ה, מ”מ מידי מחלוקת לא יצאנו). אבל אם כבר חתכו הבצל בסכין חלבית יכולים לאכלו עם בשר.
וכשרוצה לכתשו אח”כ בבלנדר בשרי אפשר שיש להקל יותר דפשו לה טעמים טפי ואינו בשר ממש. והמחמיר לכתחילה גם בזה – תע”ב.

מאמרים

החלום המסעיר – גילוח בתער

סיפור מרטיט זה נכתב על ידי רבי חויתה עצמו, בקונטרס מיוחד הנקרא "קונטרס החזיונות", אשר בו העלה הגאון הצדיק את חלומותיו הנשגבים

פרשת וישב – שלוה בעולם הזה?!

פליאה גדולה יש כאן – מדוע מגיעות ליעקב הצדיק כל תהומות הצער הזה? מה הוא ביקש בסך הכל? וכי לא מגיע לו לישב מעט בשלוה לאחר כל התלאות אשר פקדוהו? מה היתה התביעה כלפיו? הלא רצונו מאוד מובן?!

לקריאה

זכר רב – הרב משה חורב זצ”ל

מולל באצבעותיו, והמקורות כבר בשפתיו. בזה יובן ובזה

לקריאה
הצג עוד פריטים
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew