כשרות המטבח

• לגבי עופות אין שום בעיה בכשרויות של האשכנזים.
• לגבי בשר, הכשרויות האשכנזיות טוענות שכאשר כתוב על הבשר “חלק” הוא טוב גם לספרדים, ויש שמפקפקים ע”ז, ואיני יודע מי צודק.

א. ברור שדבר שיש בו רק אבקת חלב הוא יותר קל מדבר שיש בו חלב ממש.

ב. במקום שמצוי חלב ישראל ראוי להחמיר גם באבקת חלב נוכרי. אבל אין זה מעיקר הדין רק חמרא.

• זה מסובך קצת יותר ממה שזה נראה.
• אמנם באופן עקרוני יש אפשרות להכשיר את התנור ע”י נקיון יסודי, והסקתו למשך חצי שעה לפחות, ואח”כ  להשתמש בתבניות חד-פעמיות (וכמו שנזכר בתשובה הקודמת), אבל במקרה שלך יש בעיה נוספת – בעיית הנאמנות. ונסביר:

לפי המבואר בש”ע (יו”ד סי’ קי”ט ס”א-ס”ג) כל מי שאינו מקפיד בעצמו על כשרות, אינו נאמן להכין מאכלים כשרים, ואסור לאכול אצלו מאותם מאכלים שידוע שאינו מקפיד על כשרותם.

ומכיון שבני המשפחה המארחת אינם מקפידים (ביום-יום) על שימוש בתנור מוכשר, אינם נאמנים להכשירו.

• אם עדיין אינכם נשואים (וכמו שנראה משאלתך), תוכלי למנות את בן זוגך שיצלם את מהלך הכשרת התנור בביתו (כנ”ל) וישלח לך. תסבירי להם שזו דרישה הלכתית, ולא שיש לך חשד אישי כלפיהם.

בדרך כלל בדצי”ם שעומדים בהשגחת רבנים המפורסמים בידיעתם בתחום הכשרות, אפשר לסמוך עליהם בבטחה. אלא אם כן זה בשר וגוף הכשרות אשכנזי, שיש שלא מקפידים כל כך שהבשר יהיה חלק לגמרי גם לספרדים.

• מעיקר הדין מותר לקנות אפילו מהקצב הערבי, אם יש משגיח המבקר שם בהפתעה מידי פעם (ע’ יו”ד סי’ קי”ח סעיף י’)

אולם אם יש שם שני קצבים, יש להחמיר, מפני שאפשר שאחד מהם יחליף, וחבירו יעמוד על המשמר של ייתפס ע”י המשגיח (הוראה ברורה שם סקע”ו).

ואם יש מצלמות בחדר האיחסון של הבשר, נראה שיש להקל גם כשהעובדים הערבים הם זוג.

• בכל אופן כדאי לברר במחלקת הכשרות של הרבנות המקומית על מה סומכים בנתינת הכשרות לסופר זה ושכמותו.

• גם לפיצה הנשלחת ע”י גוי – חייבים שיהיה לפחות חותם אחד, דהיינו שידביקו מדבקה על קצה הקרטון, באופן שאם הגוי ירצה לפתוח (ולהחליף) – המדבקה תיקרע, (ש,ע יו”ד סי’ קי”ח ס”א).
• בדיעבד שנשלחה הפיצה ע”י גוי בלא חותם כלל, אם היה המשלוח במקום מעבר לרבים (כגון בתוך העיר), מותרת באכילה. (ש”ע סי’ קי”ח ס”ז). אבל אין לסמוך על זה לכתכילה, אלא יש להחתימה בחותם אחד כנ”ל.