כשרות המטבח

שלום וברכה

בשאלה לא מבואר אם היה בסיר מאכל בשרי או לא ונפרט

אם היה בסיר הבשרי רק מאכל פרוה הכל מותר

אם היה בסיר בשר או עוף והמכסה החלבי היה בן יומו או מלוכלך והזיעה היתה בדרגת חום שיד סולדת בו הכל נאסר (האוכל נאסר והסיר והמכסה צריכים הגעלה)

אם המכסה נקי ולא היה בן יומו (לא השתמשו בו לחלב ב24 שעות האחרונות) הסיר והמאכל מותרים והמכסה החלבי צריך הגעלה

כן מבואר בשו”ע סימן צ”ג ס”א ובהוראה ברורה שם

אם בטוח שיקפידו, אפשר להתארח אצלם ואין לחוש לבליעת הכלים. ועיין בשו”ת יחוה דעת חלק חמישי (סימן ל”ב).

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1116).}

אם הטעם פגום אין חשש, ומכל מקום המחמיר תבא עליו ברכה.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1116).}

מדובר כשיש חשש לאוכלם. תוכי אף אחד לא אוכל.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1116).}

התנור עצמו יש מקום להתירו אחרי ניקוי והסקה בחום המקסימלי (של 250 מעלות) שנחשב כ”ליבון קל”, מאחר ובליעת דפנות התנור אינה במגע ישיר מהאוכל אלא ע”י אדים שהם נחשבים כדבר לח, ומועיל לגביהם ליבון קל שדינו כהגעלה. אבל לגבי התבנית (אם השתמשו באותה תבנית לעוף ולגבינה), אין להקל בהסקה זו, אלא בתנאי שהיא עברה ניקוי בין העוף והבורקס (ואז נחשב הבורקס כהיתרא בלע ומועיל בו הליבון הקל הנ”ל), אבל במדה ונשארו בה שאריות בשריות ועליהם אפו את הבורקס, הרי היא טעונה ליבון חמור עד שיהיו ניצוצות ניתזים ממנה.

אם דלת התנור היתה נקיה (כגון אחר הניקוי וההסקה כרגיל), אין במאפה שום בעיה.
אם היו על הדלת לכלוכים כגון שומנים בלתי שרופים שהצטברו שם (וזה אומר שהנקיון הנ”ל כנראה לא היה טוב…), והדלת היתה חמה, יש להסיר לחומרא מן החלה עובי 2 ס”מ באיזור הנגיעה, והשאר מותר.