כשרות המטבח

יש כאן דין נ”ט בר נ”ט בשעת בישול שנחלקו בו האחרונים, עיין בהוראה ברורה (יו”ד סי’ צ”ה סק”ח) שמעיקר הדין יש להקל, ושכ”פ מרן הגרע”י זצ”ל בהליכות עולם (ח”ז עמ’ פ’). בפרט שכאן זה עובר לסיר ולא עובר ישר אל האוכל, ובזה אפשר שגם המחמירים יודו להקל. [ומלבד זה באופן שרק אחד רותח בחום של יד סולדת אפשר שאינו בגדר שעת בישול].

חלק ז’ סי’ כ”ב, מצורף בזה.[pdf-embedder url=”https://www.ykr.org.il/wp-content/uploads/2024/05/הרב-מאדאר-חלה.pdf” title=”הרב מאדאר חלה”]

יתכן מאוד שיצא מהחלב או מהבשר מחוץ למגש, ובזה ודאי שאין להקל. אבל גם אם נאמר שלא יוצא מהמגש כלל, עדיין אסור לעשות כן לכתחילה, על דרך מה שהחמירו הפוסקים שלא להניח שתי קדרות דבוקות אחת לשניה באחת בשר ובאחת חלב, וכמבואר ברמ”א (יו”ד סי’ צ”ב ס”ח).

הצדק עמך. ולכתחילה צריך לחתוך גם מן הכבד עצמו בשעת הסרת כיס המרה (אם כי יש שהקלו גם בהסרת המרה לבדה, ודווקה בכבד של עוף, עיין בהוראה ברורה סי’ ע”ג בשעה”צ אות נ”ב)

מה עושים היום במפעלים – אי אפשר לדעת (עיין בשער הציון שם אות נ”ה שיש מפעלים כך ויש כך) ולכן חשוב לחתוך בבית את הכבד שתי וערב, או לפחות לחתוך מעט מן הכבד במקום שבו הייתה המרה מחוברת, אבל לחתוך חתיכה ממנו מצד אחר נראה שאין זה מועיל (עיין הוראה ברורה שם סקי”א)

אף שיש איסור אמירה לגוי שבות בכל האיסורים, כי כל דבר שאסור לישראל לעשותו אסור לומר לגוי לעשותו, כמבואר בשלחן ערוך (או”ח סי’ ש”ז סכ”א ויו”ד סי’ רצ”ז ב’ ס”ד), מכל מקום בזה שגם הישראל עצמו מותר לו לתת נבילות וטריפות לפיו של הגוי, אין בזה איסור כלל, וכמו שכתבו התוס’ בבבא מציעא (דף צ’ ע”א ד”ה חסום).
אך לקנות בעצמו, אם זה בחנות ששם ידוע שמוכרים נבילות וטריפות יש חשש מראית העין שיחשבו שקונה לעצמו ח”ו.

אם אפשר לנקות אותו היטב, אפשר להכשירו על ידי ניקוי היטב ולהדליק אותו למשך חצי שעה בלי כלום.