Menu
שאל את הרב
print
אא

במסכת אבות (פרק ב משנה א): והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות. כתב הרמב"ם שם: אחר כך אמר שראוי להזהר במצוה שייחשב בה שהיא קלה, כגון שמחת הרגל ולמידת לשון קודש, ובמצוה שהתבארה חומרתה, כמו מילה וציצית ושחיטת פסח. עד כאן לשונו.

וקשה לי איפה ציותה התורה על לימוד לשון הקדש?

רבני בית ההוראה

שאלתך היא שאלת הגאון רבי צבי חיות (מהר"ץ חיות בקובץ מפרשים על מסכת אבות הוצאת עז והדר), וזה לשונו: ואולם הדבר מבואר בספרי פרשת עקב (מובא ג"כ בפירוש רש"י דברים יא, יט), "ודברת בם" – מכאן אמרו תינוק שיודע לדבר אביו מלמדו תורה ולשון הקודש. ובירושלמי (סוף פרק לולב הגזול): מלמדו לשון תורה, והיינו לשון הקודש. ע"ש.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן