גם בלי לראות בספר אב הרחמים, פשוט וברור שבכל הדורות יש שעברו מכאן לשם וממדינה למדינה. ולא כבלו אף אחד להשאר במקומו. ולעצם הטענה כבר לפני שבע שנים (בחודש אב תשס"ה) שמעתי שעשו איזה מעשה להכשיר אחד ממשפחה זו בכהנת, ולא ראיתי הפסק עד עתה, אך דברתי עם אחד מהדיינים המעורב בהיתר, ואחד הצירופים היה כיון שיש משפחות שהיו עוברים מהרובע הגדול לרובע הקטן וכן להיפך, ואם כן אין היכר ביניהם, מי ממשפחת חדאד הפסולה ומי מרוב משפחות חדאד שהם כשרות. ועל טענה זו כתבתי אצלי בזה הלשון: אחר המחילה רבה כמדומה ואין בה ממש, אחר שיודעים בבירור כל אחד ממשפחת חדאד מהיכן הוא בא. ומוהרכ"ץ בנפש חיה (בתשובות שבסופו סימן ח') כתב על אשה אחת שהיא דור שביעי או שמיני של ראש המשפחה. וכן אני מכיר כמה שהם עצמם אומרים שהם מקובלים מאבותיהם שהם מאותה משפחה שהם חללים ואסורים בכהונה. עד כאן לשוני לגבי טענה זו. והסכים על ידי בזמנו מור חמי הגאון רבי רחמים מאזוז נר"ו.