לעניין קריאת שוא נע כשיש שתי אותיות דומות, הורגלתי מקטנות שהאות הראשונה נקראת בחטף פתח כגון הללויה (הל' הראשונה בחטף פתח) או במילה "בתוככם" הכ' הראשונה בחטף פתח. והנה לפני כשבועיים קראתי כך בתורה ומישהו התעקש לתקן אותי שאומר את הכ' בשוא נע דווקא. ניסיתי לומר לו שכך אנחנו (התוניסאים) קוראים,] אך הוא הראה לי שבתיקון קוראים של איש מצליח שהוא תוניסאי דווקא כתוב שוא נע. לא נכנעתי ומצאתי שבחלק מהסידורים של איש מצליח יש במקרים האלה שוא נע ויש סידורים שבהם יש חטף פתח ועל כך גדלה תמיהתו של האיש שתיקן אותי. ולא ידעתי מה לענות.
תראה לו מה שכתוב בתחילת התיקון סופרים תחת הכותרת: "מודעה רבא לאורייתא", ועוד תראה לו שבתיקון סופרים במהדורא החדשה, נכתב בכל מקום שיש מילה כזו: *מנהגנו לקרוא את השוא כחטף פתח. ודרך אגב, אני לא תוניסאי, ואף על פי כן אני קורא בחטף פתח, כי אני משוכנע שכשיבוא המשיח, כולם יקראו כך! ובכל אופן אין בזה שום שינוי משמעות לא לכאן ולא לכאן (בתנאי שיקראו את זה נחטף פתח ולא כפתח ממש ולא כקמץ) ואסור לעשות על זה מלחמות.
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
אכן כן מנהג תונס וגם מרוקו ועוד לדלג בית יעקב ושיר של יום בראש חודש, אמנם בסידור איש מצליח הביאוהו ע”פ דברי הבא”ח שגם אצלם היה המנהג לדלג והוא שינה את המנהג.
כן כתב בספר למען ידעו דורותיכם (ח”א עמ’ פ”א) שכן נהגו לאכול בימי החנוכה, רק לא כוסמת כמו שכתבתם אלא “קצב” והוא דוחן, וכמו שכתבתם שכך קראו לו בערבית ערישה תעא קאסב.
ז”ל רבנו חננאל: אמר רב יהודה הבודק “אחר שיבער הכל” צריך שיבטל בלבו מה שאינו ידוע לו עכשיו. ע”כ. ובפשטות כוונתו על הביטול של הלילה, כי אז מבטלים מה שלא ידוע, ובבוקר מבטלים גם מה שידוע כידוע. ועיין עוד בספרו של מרן שליט”א ה’ נסי ח”ב עמ’ מ”ג בהערה ותרו”ץ
לצערנו לא נוכל להעביר את השאלה למרן שליט”א, אך מצאנו התייחסות שלו בעבר לנידון כעין שלכם, וכדלהלן:
הנה המנהג לא לאכול דגים בר”ח ניסן אינו נפוץ בכללות העדה התוניסאית, ובדקתי בספר עלי הדס ולא הביא כלל מנהג זה, וכן שאלתי את ידידי הרב תומר בוכריץ שליט”א (מח”ס למען ידעו דורותיכם על מנהגי תוניסיה) וגם הוא אינו מכיר מנהג זה. וכנראה זה היה נהוג בכמה משפחות, וכמו שיש עוד מנהגים כאלו שאינם נפוצים אצל כולם רק אצל כמה משפחות. ואמר לי ידידי הנ”ל שכנראה טעמם כמו ראש השנה שיש מנהג לא לאכול דגים כי יש בהם סימן לא טוב, ויש דמיון בין ר”ח ניסן לראש השנה שבשניהם באים כל הילדים לבית (למנהג הבסיסה אם אתם מכירים…), וגם היה מנהג בעבר שלא להכניס אף אחד לבית בשני הימים הנ”ל.
ולגבי המנהג לא לאכול דגים בראש השנה שהוא מנהג מוכר וידוע לא רק אצל התוניסאים, כתב מרן ראש הישיבה שליט”א בגליון בית נאמן (מס’ 180 אות י’) שכאשר חל ראש השנה בשבת יש לאכול דגים, ואין לחשוש למנהג זה. ע”ש. וכל שכן למנהג שהזכרתם שלא לאכול דגים בר”ח ניסן שהוא מנהג פחות נפוץ כנ”ל שלדעת מרן ראש הישיבה שליט”א כאשר חל בשבת יש לאכול דגים.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.