כתב מרן בשולחן ערוך (סימן שמ''ב) כל הדברים שהם אסורים מדברי סופרים לא גזרו עליהם בין השמשות, והיא שיהיה שם דבר מצוה או דוחק וכו'. וכן אם היה טרוד ונחפז לדבר שהוא משום שבות, מותר בין השמשות. ופסק מרן הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף שליט''א (לוית חן סימן קכה – קכ''ו) שאפילו בבין השמשות של מוצאי שבת יש להקל בזה, ומיד בשקיעה הנראית לעינינו מתחיל בין השמשות. ע''ש.
ולפי זה גם בנדון זה כיון שיש דוחק גדול, יש להקל בדברים אלו שאינם מלאכה רק אסורים משום שבות כהכנה וכיוצא, אבל לחמם מרק קר וכיוצא יש בזה איסור בישול מן התורה ואסור לחמם אותו בין השמשות לצורך יום טוב שני.
ומכל מקום אם תרצו תוכלו לקדש ולסעוד מפלג המנחה ומעלה כמבואר בבן איש חי (שנה ראשונה פרשת במדבר אות ד'), ואז מותר בפשטות לחמם את המאכלים והמרק כי זה לאותו יום.