מי חיבר את ספר הזוהר

באמת כן מפורש בשו”ת תורה לשמה סי’ תצ”ו להקל בזה בכל שמות הקודש מלבד אדנו”ת וי”ה, והמנהג היום להחמיר הוא כנראה ייבוא ממנהגי האשכנזים.

מה הצד שלא? הרי ודאי יוכל להיות לעזר לכל צרה שלא תבא. אם יש לכם צד שלא נשמח שתשלחו שוב.

הרב תפילה למשה אמנם לא הביא דברי המשנ”ב שהזכרתם, אבל הזכיר שם (אות ב’) את השו”ע סי’ שמ”ה סט”ז ואת המשנ”ב שם, ומתוך דבריו מתבאר שאינו דומה לשלחן כי שם אין לו מחיצות ואפילו לא רגלים לקרקע, וממילה לא קשה מהש”ע שם.

וגם מה שהבאתם מהמשנ”ב דה”ה לשלחנות שלנו, ז”ל המשנ”ב: וכן שלחנות שלנו שעומדים על רגלים שאין ברחבן ד’ טפחים אע”פ שהן גבוהין י’ טפחים לא הוו מחיצה להפסיק. ע”כ. מבואר שלא אסר בשולחנות אלא אם אין ברחבן ד’ טפחים.

בודאי עדיף במקום העבודה הנוכחי, במקום חילוני יש כ”כ הרבה דברים לא טובים וקרירות ביראת שמים, ועוד דברים נוראיים שאין המקום לפרטן והמבין יבין. והסיכוי להתקדם אינו שווה לאבד בשבילו את העולם הזה והעולם הבא. ואפילו לא לקחת סיכון על זה. והכל בידי שמים לתת שפע פרנסה ושמחה והנאה גם במקום הכשר. בהצלחה

יהודי יקר!

אנחנו אומרים בתפילה ג”פ בכל יום, “על חיינו המסורים בידיך, ועל נשמותינו הפקודות לך”! החיים שלנו, הבריאות שלנו, הפרנסה שלנו, הכל תלוי אך ורק בידו יתברך. למה לדאוג?! וכי הדאגה תעזור?! וכי המתח יציל את המצב?!

ידידי!

עליך לחזק את עצמך באמונה וביטחון, שהכל, בכל, מכל, כל, תלוי רק בעיניים של הבורא ב”ה, וברצונו הגמור. אין אדם יכול להזיק לך או להיפך לעזרך בלי רצונו יתברך. תקרא על זה ספרים, אם הספרים של קדמונים, כגון חובת הלבבות שער הבטחון, או ספרים של דורנו, במה שאתה מתחבר, ותחזק את עצמך בזה, ותהיה משוחרר לגמרי מדאגות וחרדות, פחד בהלה, כי לא יוסיפו לך כלום!

עם זה, כדאי שתלך למישהו מומחה, ירא שמים ומבין בעניינים אלו, ותדע שהרבה בזמננו יש להם בעיות כאלו, בגלל המצב, השמועות וכ’ו. ויש לזה טיפול ואפשר לצאת מזה בעזהי”ת

לבינתיים, תלמד במה שתוכל, אין צריך להעמיק בדברים קשים, תלמד דברים קלים. ונכון שתקרא כל יום תהילים כמה מזמורים לפי יכולתך, ותן צדקה מעל, ותבקש מה’ שישחרר אותך מזה. ובעזהי”ת תרגיש טוב רפו”ש ובשורות טובות

את לא יחידה בזה, דעי כי בדורנו רבים העוברים עניינים כאלו, אם חרדות אם דאגות, אם לחצים וכיוצא.

אף שאדם מעצמו צריך להשתדל להוציא מלבו את כל זה, כי לא יוסיף לו כלום ולא יעזור לו מאומה, הדאגה מפני הדאגה, מוסיפה דאגה, והרוגע והשלווה והשמחה, יסירו את הדאגה. 

יש ללמוד ספרים המחזקים באמונה ובטחון ושמחה. עם זה, צריך ללכת למטפלת הבקיאה בתחום אם המטפלת שאת נמצאת עמה אינה עוזרת לך, יש לנסות אשה אחרת, או רופאה. אפשר שימליצו על כדורים לתקופה מסוימת, אם לא תהיה ברירה, אפשר להשתמש בזה בינתיים, כי ההכרח לא יגונה. אבל אין להישאר כך.

פעמים שטיול במקום נוף וים וכיוצא, יכול לעזור, לעשות דברים שמקילים, אבל עם זה לטפל אצל מומחים.

וה’ יעזור וישלח רפואה שלימה בקרוב!

הקשית לשאול.

אדם שבא לעבוד את ה’ צריך שני דברים: א. עבודה עצמית. ב. תפילה. הנקודה הראשונה היא עולם מלא מה לעשות ואיך לעשות ומה ועל מה לעבוד וכו’, אבל הנקודה השניה היא פשוטה מאוד לדבר עם הקב”ה באמונה פשוטה (בפרט מי שנמצא במיצר מרגיש יותר בקלות קרבתו יתברך), ולבקש ממנו להתגבר על היצה”ר ולהצליח בעבודת ה’, וה’ קרוב לכל קוראיו באמת.

ומאידך אין להזניח את הנקודה הראשונה, יש לקרוא ספר מוסר שמדבר אל לבך ולנסות בכל דרך אפשרית להתקדם ולו במעט בעבודת ה’ ובהתגברות על היצה”ר.

ולענין נשיאת אשה ג”כ יש לעשות השתדלות במה שצריך ע”מ למצוא את הזיווג, אך בעיקר להתפלל כנ”ל. ובעז”ה בקרוב ממש תתבשרו בבשורות טובות.

נראה שמותר להשתמש במטפחות אלו לספר תורה, ולברך מתוכן את הברכות, וכפי כוונת המייצרים. [ודברי הרמב”ם בתשובה (מהדו’ בלאו סי’ רס”ח) שאסר לרקום פסוקים על טלית, אינם שייכים בנדון זה. וכמובן].

לגבי השאלה האם מותר לכתחילה לייצר ולמכור אותן – הנה אם היה חשש שיגיעו המטפחות לידי אנשים שלא ינהגו בהן את הכבוד הראוי, יש בזה איסור. אבל ככל הנראה, הואיל ומפורסם שהן מטפחות של ס”ת, ואין מוכרין אותן אלא לצורך זה, ואפילו דלת העם נזהרים בתשמישי הס”ת לנהוג בהן כבוד, לכן למעשה לא קיים חשש זה.

מחשבה איננה כדיבור, וגם דיבור הרבה פעמים לא מתקיים מה שאמרנו שיפגע פלוני וכיוצא בזה. ומכל מקום ודאי שכדאי לנמע מלחשוב מחשבות לא טובות, וכל שכן לדבר דיבורים לא טובים, כי באופן כללי מחשבות טובות יוצרות טוב. ברכה והצלחה.