האיסור לשבת במקומו של אביו הוא מדין כיבוד ומורא אב ואם, ואם כן הוא דוקא בכסא המיוחד להם לשבת אבל כאשר נפטרו הרי אין הכסא מעתה מיוחד לאביו אלא "היה" מיוחד ועתה זכה בו מדין יורש והרי הוא כסא שלו (של היורש) ואינו של אביו. על כן אם זה כסא בביהכ"נ הרי הבן ירש זכות אביו בכסא של בית הכנסת (אלא אם כן יש תקנון אחר בבית הכנסת הנ"ל שזכויות הכסא אינם עוברות בירושה וכיוצא בזה) והרי הוא ככסא שלו וזהו נחת רוח לאביו שיש לו ממשיך.
ואם בבית הכנסת יש תקנון שלא עובר הזכות בירושה ואז נאלץ הבן לקנות שוב הכסא של אביו נמי מותר, דכיון שנפקע זכות אביו הרי אין הכסא של אביו ועתה שקנאו מחדש ענין חדש הוא. ועיין עוד בפתחי תשובה חושן משפט (סימן קסב אות ה).