שאל את הרב
print
אא
1. מי שעושה תענית דיבור האם יכול לשמש כמחזיק לשני אנשים בתענית אחת?
2. האם ראוי להיות מחזיק בתענית דיבור או שמא כדאי לשם שמים בצורה מלאה?
3. מי שרגיל לקרוא מדי יום פרקי תהילים בסדר מסוים למשל בחלוקה חדשית או שבועית, האם כשמקים תענית דיבור עולה לו לכאן ולכאן או שמא צריך לקרוא בנפרד? בהלכות תענית (איני זוכר מקור מדויק), מובא שם לגבי מי שקיבל עליו תענית בה"ב ונפלה אחת התעניות ביום תענית ציבור עולה לו תענית אחת לשניהם, או דילמא תענית דין שונה לה שכן אין כולם יכולים לעמוד במספר תעניות רב.

הרב אדיר כהן

1. מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א בספרו יביע אומר (חלק ח' יורה דעה סימן ל"ז) האריך בזה לענין אמירת קדיש על שנים, והעלה שעולה לכל נפטר תועלת שלמה ואין נגרע מחמת שאומר על כמה נפטרים. והכא נמי דכוותה. אלא שנכון להודיע זאת לשוכרים שיסכימו לזה (וכן ראיתי שכתב מורנו הגאון הנאמ"ן שליט"א גבי עשיית תיקון כרת לשנים).
2. בודאי שמי שיכול ואינו דחוק רצוי שיעשה כל מעשיו לשם שמים, ומשנה ערוכה שנינו (אבות א' ג') שיש להיות כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס. ובפרט שיש הסוברים שעל ידי המחזיק יורד מחלקו של המוחזק אף שרבים חולקים על כך (עיין בשו"ת יביע אומר חלק ז' סימן י"ז ובספר ויקח עובדיהו ח"א דרוש י"ז).
3. בשו"ת סמא דחיי (חלק יורה דעה סימן ט') נשאל במי שרגיל ללמוד כ"ד פרקי שבת בכל שבת, ושוב קיבל עליו בנדר ללמוד י"ח פרקי משנה כל יום, ונזדמן לו שלימוד י"ח פרקי משנה באו לו בשבת בפרקי משנה דשבת, והעלה דעולים לו לכאן ולכאן, על פי מה שכתב בשו"ת מהר"ל (סימן קי"ח) ונפסק בשולחן ערוך (סימן תקס"ח סעיף י"א) שהנודר להתענות סך ימים רצופים ואירע בהם תענית חובה, שעולה לו לכאן ולכאן. וכן הסכים בשו"ת בית יהודה עיאש ח"א (חאו"ח סימן י"ט). על כן אפשר להקל בזה, ובפרט שאין אמירת התנ"ח מזמורים בתענית דיבור לעיכובא (עיין למו"ר הגאון הנאמ"ן נר"ו בירחון אור תורה שבט - אדר התשמ"ג סימן ס"ט).
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0