אם אין לאשה וסת קבוע, צריכים בדיקה שלש פעמים הראשונות, היא קודם תשמיש, והוא היא אחר תשמיש כמו שכתוב בשלחן ערוך יורה דעה (סימן קפו סעיף ב) הטעם, כדי להחזיקה שאינה רואה מחמת תשמיש, ובזה יש לעיין ולבדוק העדים מיד אחר הבדיקה, ולא ישמשו שוב רק אחר הבדיקה שהעדים נקיים.
אבל אשה שיש לה וסת קבוע, או אפילו אין לה וסת קבוע, וכבר בדקו ג"פ והוחזקה שאינה רואה, אלא שהם נוהגים לבדוק עצמם אחר תשמיש כדעת הרמב"ם וסיעתו וכמנהג ג'רבא בזה, א"צ לבדוק העדים מיד, אלא אחר כל תשמיש יבדקו עצמם, ויסתכלו על העדים בבקר, כי לא החמירו חז"ל לאסרם, רק הצריכום בדיקה. וכמו שפסק הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה (פ"ד הי"ז), ופסקו מור"ם בשלחן ערוך (שם), ועיין להגאון רבנו זלמן ז"ל. ואין כאן מקומו להאריך.