כל דג הגדל בים שאין לו סימני טהרה סנפיר וקשקשת, הרי הוא אסור באכילה. ובכלל זה גם חילזון התכלת. אלא שאף על פי כן ציוונו הבורא ברוך הוא ליקח ממנו תכלת וארגמן למלאכת המשכן ליריעות ולבגדי כהונה, וכן לציצית. ומדוע דוקא הוא זכה, רק בורא עולם יודע, ובודאי שיש טעם וסוד בדבר שלא נתגלה לנו, וה' יאיר עינינו. ועיין בסוף פרק שירה, מפני מה זכו הכלבים לעבד בגלליהם עורות. ע"ש.
ואף שאמרו חז"ל לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד, כבר עמדו בזה האחרונים ותירצו בכמה אופנים, או שדוקא בדבר של כתיבת דברי קדושה, או שבצבע בעלמא אין להקפיד ועוד, וכמדומה שהגאון האדמו"ר מרדאז'ין זצ"ל בספרו פתיל תכלת עמד על זה באורך. ועיין עוד בשו"ת איש מצליח (כרך א' סימן ח'), ומשם בארה.