שאל את הרב
print
אא
ידוע שאותיות דטלנ"ת ביטויין מהלשון, ואותיות זסשר"ץ ביטויין מהשיניים (ס"י) -
א) האם לא צריך להיות הפוך שדטלנ"ת מהשיניים שהרי הלשון נוגעת בהם (או קרוב אליהם) וזסשר"ץ צריך להיות מהלשון בלבד כי אינה נוגעת לא בחיך ולא בשיניים?
ב) יותר לא מובן השיוך של האות ריש (ה"הונגרית").
ג) מדוע אין הערות מסורה על רי"ש רפה או דגושה בדגש קל הרי רס"ג מעיד שבטבריה היו (עדיין) מבחינים ביניהם?

רבני בית ההוראה

א) אותיות דטלנ"ת וזסשר"ץ אכן קשות מעט כיון שנוצרות מהלשון והשיניים גם יחד (ומ"ש שאותיות זסשר"ץ אינן שייכות לשיניים אינו ברור כלל שודאי שייכות. ודו"ק). והחילוק ביניהם שאותיות דטלנ"ת כביכול נעזרות בשיניים אבל אינן מוכרחות להן וזה לך האות כי תוכל לאומרם גם אם תפתח את השיניים ואז הלשון אינה נוגעת בהן וכן באותיות זסשר"ץ נעזרות בלשון אבל אם תפתח את השיניים לא תעזור הלשון כי אין לה איפה להשתפשף. ולכן זה הכלל כל מוצא של אותיות פי' המוצא העיקרי שבלעדיו לא יתכן שתצא האות.
ב) על פי האמור מיושב שכן האות רי"ש לא תצא בפתיחת השיניים אף שהלשון משוחררת ולכן נקבע מוצאה מהשיניים.
ג) איני חושב שרס"ג מעיד על זמנו רק מתוך השמועה, וכן ר' דונש בן תמים כתב "היתה" ידועה רק לאנשי טבריה וארץ ישראל והם חיו באותה תקופה. כך יצא לי מעיון בספר שפת אמת לגאון ר' בנציון הכהן זצ"ל באות רי"ש וכתב שם שנראה שאחר שיצאו יהודי טבריה לגלות ונחרבה הארץ נשכח מבטא הרי"ש הנה לך כי גם הוא זצ"ל הבין כי מבטא זה הינו עתיק יומין ובזמן חכמי המסורה כבר נשתכחה ויתכן שלמדו או שמעו איש מפי איש לכמה דורות מלים מסיומות ועיין מכלול להרד"ק (דף פ"א ע"ב) שהביא משם עלי בן יהודה הנזיר כמה מלים דגושים ורפויים. וכנראה שלא היו כללים ברורים או מסורת די אמינה לסמוך עליה כי המסורה תפקידה להכריע בין גירסאות שונות וכאן זה לא כ"כ שייך. כן נראה לפום ריהטא וצריך לבדוק עוד בענין.
ע"ה אלעד עשוש ס"ט.

שאלת המשך:

הוסבר מדוע דטלנ"ת מן הלשון ולא מן השיניים, וזאת כי אפשר לבטאם בפתיחת הפה ש"אז הלשון לא נוגעת בהם" (אולי צ"ל לא נוגעות השיניים זו בזו, כפי שמוסבר אח"כ). אך עדיין תקשה מדלת רפה ותיו רפה שאם יתרחקו השיניים לא יצאו, ומסתבר שהם מאותו מוצא של דלת דגושה ותיו דגושה, שאל"כ היו משייכים אותם לאותיות אחרות (קרוב לודאי מזסשר"ץ).

הרב אמיר דאדוואנד

אתה צודק בהנחה שכתבת שדל"ת רפה ותי"ו רפה אף הן מוצאן מהלשון, אבל אינך צודק במה שכתבת שאם יתרחקו השינים לא תוכל לבטאן. גם אם תשים 'דיקט' או פלטה מברזל על השינים התחתונות תוכל לבטא דל"ת ותי"ו רפויות ללא שום בעיה. אם לא הצלחת, אתה מוזמן לגשת לישיבה ופה אל פה אדבר בך.

שאלת המשך:

1. נאמר לעיל שהאות רי"ש בשיניים (זסשר"ץ), ויש הוגים גרונית. כיצד נכון להגות כיום? מצינו חכמים המדברים עם רי"ש גרונית על מה החכמים סומכים?
2. כיצד נתהוותה הרי"ש הגרונית?
3. האם יש הבדל הלכתי בשמיעת קריאת פרשת זכור מהוגה רי"ש גרונית?

הרב אמיר דאדוואנד

1. במחילה מכבודו, אין מציאות של רי"ש מהגרון. תנסה ותבדוק! הרי"ש הרחובית כיום יוצאת מהחיך (יש המוציאים אותה מאמצע החיך כגימ"ל רפויה, ויש מוציאים אותה ממקום קצת יותר גבוה, אבל בשום אופן לא מהגרון).
על כל פנים מבואר בספר יצירה ובתקוני הזוהר ובכל ספרות הגאונים והראשונים שדיברו בענין זה, שמוצא הרי"ש מהשיניים כמבטא רי"ש הונגרית. ואגב אין בזה חילוקים בין העדות, אלא בכל העדות היו כאלה שהצליחו לבטואת כהלכה, והיו כאלה שמחמת הקושי לא הצליחו וביטאו רי"ש מהחיך. ועיין במהרש"א בחידושיו לסוטה (דף י"א ע"ב) שכתב שדרך הקטנים שמוצא הרי"ש קשה להם בדיבור. ויוצוינו לשבח התימנים שרובם ככולם ידעו לבטאות רי"ש כהלכה. עד הדור האחרון שזלזלו במבטא האותיות כהלכה והתעצלו במבטא הרי"ש, וכיום אפילו יהודי הונגריה התחילו לבטאות רי"ש משובשת מהחיך.
אם תשמע היום חכמים שאינם מבטאים כהלכה, זה מחמת חוסר ידיעה או שאינם יכולים לבטא רי"ש מהשיניים. גם בישיבה יש רבנים שאינם מצליחים לבטא רי"ש מהשיניים, ובשבת זכור הם מבקשים מאחד הבחורים שיודעים לבטא רי"ש לעלות ולקרוא פרשת זכור.
2. ראיתי בספר דקדוק שעשה 'מחלוקת': יש אומרים שהרי"ש מהשיניים ויש אומרים שהרי"ש מ'הגרון'. וכאמור לעיל זה גם לא נכון וגם לא מציאותי. וטעות זו נבעה לאותו מחבר (ולכמה מחביריו) מ"כללי הדגש". כוונתי שבכללי הדגש הרי"ש נמנית ביחד עם אותיות הגרון (אחהע"ר) כי גם היא אינה מקבלת דגש כמותן, ומזה חשבו שהיא מהגרון. אבל זה אינו כאמור.
3. בודאי שיש בזה הבדל הלכתי, ורק במקום שלא יודעים כהלכה יוצאים ידי חובה ברי"ש רחובית.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0