מדוע לשבות בשמיטה חשיב מצוות עשה?

האם יש טעם שמכנים ראש הישיבה עם "ראש" ואב בית דין עם "אב" ולא להפך?

הנה בברכת רעמים הנוסח: שכחו וגבורתו מָלֵא עולם. ולכאורה קאי הן על כחו והן על גבורתו, וצריך לומר בלשון רבים מלאים עולם. אך יתכן שצריך לומר מְלֹא עולם, ומיוסד על משקל הכתוב מלא כל הארץ כבודו.

בס"ד שלום לרבנים היקרים! מדוע הרמבם בהלכות שמיטה נוקט שלשבות זו מצוות עשה? כנ"ל לגבי שבת. הרי שביתה זה בעצם אי עשיית מלאכה. כלומר מצוות לא תעשה. ראיתי תירוץ שמסתכלים על הלשון החיובית. כלומר על זה שכתוב לשבות וזו פעולה חיובית לפחות מבחינה לשונית. אבל מצד שני גם שמור זו פעולה לשונית חיובית וחז"ל מגדירים את זה כמצוות לא תעשה. אז מה ההבדל בין שמור ללשבות. שתיהן מבחינה לשונית חיוביות. האחת מוגדרת כלא תעשה והשניה כעשה. לא הבנתי מדוע. יישר כח על כל העשיה הנפלאה.

מה המקור ש'מברכים' מישהו שיהיה בריא 'בריא אולם' והאם זה טוב להתבטא כך (ראיתי אבן עזרא שם כמה מילים .וכו'...והנכון ימות??? בקיצור לא הבנתי את פירושו,)ולא הבנתי מה הפירוש בריא כמו אולם מה זה אולם?

מתוך פרק ק"נ בתהילים. מהו מחול? מהם מנים ועוגב? מהם צלצלי שמע וצלצלי תרועה?

שלום שאלה לרב מזוז על מה שאמר בשיעור שמובא בעלון בלק תשפ גליון 217. הרב שם אומר בהערה 2 שהרמבם סיים וגו' - למה לא נאמר שהרמב"ם עשה כן מפני שלא רצה שישתמע דבר רע כלפי הקורא את דבריו, כמו שאדם אומר "וכמעט מת ההוא גברא" ולא אומר כמעט ונהרגתי, וכן 'נגזרה כליה על שונאיהם של ישראל" ודומיהן?

מה פירוש המילה ברוך בתפילה ומה פירוש המילה ברוך בברכת המזון וכן ב״ברוך ה׳ המבורך לעולם ועד״ וכן ב״בשכמל״ו״ (האם ישנם פירושים מתחלפים כמו באמן כן יהי רצון ואמת - מכיון שקשה להבין ״ברוך(מקור הברכות) על הארץ ועל המזון, בברכהמ״ז יותר נשמע ברוך(מבורך) ואילו בעמידה ברוך(מקור הברכות) אך אם ברוך זה לעיתים מבורך מה זה ״ברוך ומבורך״) מחפש הבנה באופן שהמשמעות תהיה מובנת מהמילה כמו שאר המילים בתפילה שאין שום צורך לחפש להם מילים נרדפות כמו שבחונן אין צורך לעצור ולחשוב נותן.

מה פירוש המילה ענינן בסליחות?