פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
כיצד יש לנהוג הלכה למעשה בשוא שאחר תנועה גדולה בלשון ארמית, כגון: ואמרין (ובא לציון), צלותהון ובעותהון (קדיש), כי ראיתי מה שכתב הרב שריה דבליצקי זצ"ל בהסכמתו ל"אם למקרא ולמסורת" שמדברי המנחת שי (דניאל ו, א) אין ראיה, וגם ראיתי מה שהעיר עליו על המקום הרב דוד יצחקי שליט"א, ולכן אני שואל איך לנהוג, ואיך מרן הראש ישיבה מורה. תודה מראש.
הספר הנ"ל אינו מצוי איתי. ודעת מרן ראש הישיבה שליט"א שלא שייך הכלל הזה בארמית. (אפשר לעשות גם נח וגם נע).
מאת: פלוני | תאריך: ו׳ בכסלו ה׳תשפ״א – נובמבר 22, 2020
תודה רבה, וממש עכשיו מצאתי שכן כתב הראש ישיבה שליט"א ב"סנסן ליאיר" (עמ׳ קלב־קלג על מלת "שעשגז") עם כמה הוכחות, וכ"כ עוד ר׳ דוד יצחקי ב"קצירת האומ"ר" שבסוף ספר לוח ארש להיעב"ץ במהדו"ח, מאמר ה׳, וכן כתב עוד הרב יוסף חיים מזרחי שליט"א ב"קול יעקב" אות י"ח על מלת "ושכינתיה".
יישר כח.