מהדורת חוק לישראל מומלצת

קשה לענות תשובה מלאה על שאלה זו. אך באמת נראה שבאה התורה להדגיש ולחזור ולהדגיש שעם ישראל עשו כאשר צוה ה’ ולא שינו מציוויו, וזו מעלה גדולה מאין כמוה. ואפשר לראות ג”כ כאשר הביאו את המשכן אל משה הפסוק מדגיש “וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה’ כן עשו ויברך אותם משה”.

אולי לדעת הש"ע שאפשר לקרוא הפרשה מיום א', ויש אומרים שאפשר לקרוא הפרשה כולה פ"א מקרא ושוב לקראה כולה פ"א מקרא, ואח"כ כל התרגום, אז גם זה מועיל. (ולא מצאתי כעת מי שכתב בזה).

אבל הפוסקים כתבו שראוי לנהוג כד' האר"י לקרוא כל הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום פסוק אחר פסוק ביום שישי אחר שחרית.

מרן ראש הישיבה שליט"א קורא ביום שישי אחר התפילה את כל הפרשה מתחילת ועד סופה כל פסוק פעמיים מקרא ואח"כ פעם אחת את התרגום של אותו פסוק, ועובר לפסוק הבא שניים מקרא ואחד תרגום.

ואמנם יש שיטת הגר"א שקוראים קטע שלם מקרא פעמיים ואח"כ תרגום של כל הקטע, ומרן שליט"א הביא ראיה נפלאה מן התלמוד נגד זה, ואמר שהגר"א יתרץ שאמנם לכתחילה צריך לקרא כל פסוק שמו"ת אבל אפשר להקל לקרא קטע שלם מקרא ואח"כ התרגום על כל הקטע.

– אפשר לכתחילה (עיין מחקרי ארץ ח"ב סי' כ').

– אלא שאם קורא קודם עה"ש אינו יכול לקראה עם טלית ותפילין, וחבל.

-יישר כח על הקבלה, וירבו כמותך בישראל.

לגבי קריאת שמו"ת:

-מעיקר הדין בודאי אתה יוצא במה שקראת במשך השבוע, ותשלים רק את ההמשך ביום שישי.

אבל לפי הקבלה ראוי ונכון לחזור ולקרא את כל הפרשה כולה ברצף אחד.

– הקריאה של ליל שישי אינה מצטרפת לכל הדעות, וצריך לחזור עליה שתים מקרא ואחד תרגום, ואח"כ תמשיך את מה שנותר מהפרשה.

בסופו של דבר נולדו י"ב שבטים שכולם קדושים וטהורים, ועמדו מבני השפחות שופטים וגדולי הדור, ונמצאנו למדים שלא הייחוס קובע את מעלת האדם, אלא האדם קובע את ערכו העצמי. ועיין ברש"י פרשת ויקהל (שמות ל"ה ל"ד).

אולי חזר בתשובה רק אחר שייעדה לעשיו.

עמד ע"ז הגרש"ד מונק בירחון אור תורה (תמוז תשל"ט סימן ח"י) וכן מרן שליט"א בהערותיו שם ע"ש ותרווה צימאונך

יש הוצאה מסוימת שיש בה הגהות של מרן שליט"א אלא שעדיין אינה מדויקת דייה ויש עוד הוצאה שכעת עובדים עליה בישיבה בדייקנות רבה ומקווים שתצא בעה"ו במהרה

להתחזק במידת הביטחון.

ישנו ספר נפלא של החזו"א אמונה ובטחון.

וכן את הספר היסודי חובת הלבבות לקרוא בו את שער הביטחון. ולהשתדל להבין בו עד כמה שאפשר לו.