שותפות בספר התורה לע”נ
התרומה הייתה ל”שותפות בספר תורה” ולא לכתיבת הספר. השותפות הייתה ע”י תרומה לישיבה וכמבואר כ”ז בנוסח הצוואה של מרן רה”י זצוק”ל : א”צ לעשות ס”ת לשמי ואם רוצים להביא הכנסות לישיבה יעשו. ורק לישיבה בלבד ורק פעם אחת ולא יותר.”

אז מה העניין שבלימוד הרמב"ם, אם אי אפשר לפסוק על פיו הלכה למעשה? (וכן לגבי ההלכות שאינן מופיעות בשו"ע, איך בעצם אפשר לדעת שהן נכונות למעשה?)
מה העניין בלימוד הגמרא אם לא פוסקיםעל פיה? ועל כורחך שגם לימוד לא למעשה חשוב ובוודאי שברמב"ם הדבר חשוב ביותר אחר שעל פי רוב (וכמדומה כשמונים אחוז) כן פוסקים על פיו ועכ"פ בודאי שבכל אופן חשובה ביותר לעניין ספק ספיקא וכו'.
ופוק חזי מחסידי חב"ד שהם רחוקים מפסקי הרמב"ם יותר מהספרדים (שהרי מרן אדוק בפסקי הרמב"ם יותר ממור"ם שעל פי רוב הולך בשיטת הרא"ש והתוס' ובכל זאת יש להם לימוד יומי ברמב"ם
ועוד שיש הלכות שלא נוהגות בזה"ז אלא בקרוב בגאולה השלמה, וכן הלכות דרך ארץ וכו' שלא נמצאים בש"ע אלא ברמב"ם