בחול המועד מותר, עיין חזון עובדיה חלק יו"ט עמ' קצ"ג, ולגבי העומר ע"ש בעמ' רס"ב בהערה, שהביא שהמ"ב היקל, ופקפק מעט בזה, ומ"מ למעשה היקל. ובכה"ח סימן תצ"ג אות ט"ו כתב להקל בשם הרב זר"א ועוד, ומ"מ סיים שטוב לעשות התרה וכו'. וסיים כה"ח שזה דוקא אם מפריע לו מאד ועושה לו כאב ראש. ואם הוא מהנוהגים שלא להסתפר עד שבועות, לא יתגלח.
מותר. כתב מרן בשולחן ערוך (סי’ תקמה ס”ג )כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו . וכתב הרב אליה רבא שהוא הדין אם כותב לאחר בחינם מותר.והביאוהו הכה”ח ס”ק כד והמשנב בשעה”צ אות יג
אמירת “לשם יחוד הארוך” לספירת העומר, על פני קיום המצוה “ברוב עם”?
– מסקנת האחרונים שכאשר יש הידור בגוף המצוה, הוא עדיף על ההידור החיצוני של “ברוב עם”. ולכן אם אמירת “לשם יחוד הארוך” מוסיפה לך התלהבות במצוה, אל תוותר עליו, למרות שזה גורם לך לפספס את הספירה עם הציבור.
– כמובן שבמקרה שלא נמצא לידך סידור “איש מצליח” בתפילת ערבית, אל תדחה את הספירה מפני כך, כדי שלא תשכח לגמרי לספור באותו יום. ח”ו.
מהרא"י החמיר לעצמו, ולא הורה כן לרבים, ואין מנהגים מחייבים את כולם. והרי אפילו לבישת בגד חדש שהחמיר בו מהרא"י שם הרבה, מעיקר הדין הדבר מותר (וע"ע בשו"ת יביע אומר חלק ג' חאו"ח סי' כ"ו, ובשו"ת ויען הכהן ח"א סי' ל"ז), אף ששם יש יותר ענין להחמיר אחר שיש לו עוד מקורות, ופשט איסורו בכמה עדות. וכל שכן בנ"ד שלא שמענו וראינו איסור בזה. ועוד, שאפילו בשאר ימות החול בעומר אינו איסור ממש, וכלשון החזו"ע – יו"ט (עמ' רנ"ח) "נכון שיחמירו". ובערב שבת אחר חצות אפשר להקל.
א. אסור ללכת לעבודה בחול המועד, ואפילו דברים שאינם עבודת כפיים ממש, אסור (עיין שולחן ערוך סי' תקל"ט סעיף יד', ועוד במקורות נוספים). והיינו שיקוזז לו שכרו עבור ימי חול המועד אך לא יפטרוהו.
ב. אם יש חשש שבעל הבית יפטר אותו מעבודתו עקב כך, מותר לו לעבוד בחול המועד משום דחשוב כדבר האבד, שהותר לעשותו בחול המועד (חזו"ע יו"ט ע' קפג').
ג. אם יכול לקבל חופשה על חשבון החופשה השנתית המגיעה לו, אסור לו לעשות מלאכה בחול המועד (חזו"ע שם).
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.