תיקון קוראים
מזה שכתוב שישמע בשבת בשחרית, מובן שמדובר שטעה שיום חול. ופשוט.
מיהו דווקא בהלכה זו שדילג פסוק אל בוקרא בטעות או שינה משמעות אין הבדל בין חול לשבת.

אדם דבר על רב מוכר. בעקבות דבריו של אותו הרב נגד רבו שלו. הדיבור היה בבית או לחברים במסגרת מצומצמת. התוכן היה כגון "איך הוא לא מתבייש כך להגיד" "כך רב לא מדבר" וכדו' האם צריך בקשת סליחה על זה? ובאיזה אופן?
צריך לומר בפני החברים השומעים (במדה והדברים לא הגיעו לרב המדובר) התנצלות על שלא דיבר כשורה. ויקבל מכאן ולהבא להשמר גם אם הדבר תמוה בעיניו, בכל אופן לא מדברים על ת"ח, וזה בחינה חרטה ועזיבת החטא וגם יתוודה על זה בינו לבין עצמוולומר חטאתי עויתי ופשעתי וזלזלתי בת"ח ובס"ד לא אשוב לחטא זה.