אכן נראה כן מעיקר הדין דהוי כמציל מן הארי והדוב, (באופן שהבועט הוא בעל הכדור, הפסיד את הכדור, אבל אם אחר בעט א"כ צריך לשלם לבעלים) מ"מ לפנים משורת הדין ראוי להחזיר לבעלים שלהם (רמ"א חושן משפט סימן רנ"ט ס"ז)
והגם שלא כתוב בגמ' (ב"מ כ"ב) אם הנהר התחיל לשטוף אבידתו והארי להתעסק באבידה, דיש מקום לומר כיון שעדיין הכדור עומד במקמו והמשאית לא הגיעה אליו לא הוי כמציל מזוטו של. מ"מ הטעם הוא מפני שהבעלים במצב כזה מתייאשים וחשיב אבדה ממנו ומכל אדם, ולהלכה כל שאין אחרים יכולים להציל המציל זכה.
אכן צריך לשים לב אם בטוח הכדור היה מתופצץ שאפשר שהיה עומד בן הגלגלים והמשאית תעבור מעליו או ישמט לצד ולא תפגע בו אז צריךלהחזיר מדינא.