יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
בפרשתנו פרשת ויצא בתחילת פרק ל"א יעקב מדבר עם רחל ולאה והכתוב מדגיש את הדיבור כלפי המין הנשי (אביכן - לדוגמא) ואח"כ בפסוק ט כתוב את מקנה אביכם. במפרשים לא מצאתי לכך סיבה, האם באמת יש סיבה לכך?
כתב הרב החזקוני (שמות א' כ"א) שבהרבה מקומות מצינו לשון זכר גבי נקבה, והביא כמה דוגמאות וביניהם פסוקנו ע"ש אבל באמת ברוב המקומות כיו"ב דרשו חז"ל מה שדרשו ונ"ל לומר שבתחילה היו רחל ולאה בנות יורשות כי לא היה ללבן בנים, ושוב בזכות יעקב נולדו לו בנים, ומן שורת דרך ארץ הי"ל לתת להם סך ניכר בנדונייתן וסכומים חשובים במתנה ועתה נהפך עליהם לגמרי, ושו"ר שכ"כ תורת חיים (בב"ב דף קי"ח ע"ב בד"ה נתון) והוסיף נפך שזו כוונת רחל ולאה שאמרו "העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו" ומהיכן היה להם מחשבה שיש להן נחלה בביתו? רק שכוונתן שמתחילה היה מקום לומר שכדאי להן לישאר כדי לירש אותו בבוא היום אבל עתה שנולדו הבנים אין להם עוד נחלה ע"ש ושפתים ישק.