איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
מדוע ? יהודי מצרים היו גם כחלק מהעדה המערבית בירושלים ליוצאי צפ"א. ורוב מנהגיהם מיוסדים ע"פ ראשוני ספרד כגון למשה צוית, לספור את העומר אחר קדיש תתקבל, דילוג על בית יעקב בימים מיוחדים, יום השישי לפני ויכולו ועוד... מנהגי ירושלים וארץ ישראל משתנים כהירף עין.. אז לענ"ד אי אפשר להביא ראייה ולומר שמנהגי מצרים דומים למנהגי א"י ועיה"ק ירושלים.
ודאי שיש דמיון גדול באופן כללי אצל עדות הספרדים ההולכים לאור מרן וגדולי ספרד. אך כמדומה שיש דמיון גדול בין מנהגי מצרים למנהגי ירושלים, ראה ספר נהר מצרים בכמה מקומות. אך כמובן יש גם בינהם הבדלים, ופעמים שמנהג מצרים דוקא יותר דומה למנהגי צפון אפריקה. (ואגב לגבי המנהגים שהזכיר, לפחות חלקם נהגו בהם בעבר גם בארצות המזרח שבסביבות ארץ ישראל). ומה גם שירושלים מלקטת מהרבה עדות ופעמים רבות שהשתנה שם המנהג, או שנהגו שני מנהגים, וכל חכם מעיד על המנהג שנהג בו, כאשר יראה המעין בספרי חכמי ירושלים.